הזכות לפיצוי
מישהו חייב לשאת באחריות
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ומטרתו להעשיר את הידע ולייצר שיח בנושא
זכותו של אדם לא להיפגע כי לאף אדם או גוף אין זכות לפגוע בו. לכן, אם אדם נפגע ממישהו או ממשהו, לא משנה אם זה אזרח אחר, המעסיק או המדינה, הרי שיש לו זכות לתבוע פיצוי על הנזק ועל עוגמת הנפש שנגרמו לו. הזכות לפיצוי משמעותית ודרמטית יותר כשמדובר בנזק שנגרם על ידי מי שיש לו אחריות כלפי הנושא. לדוגמה, אם מישהו פגע ברכב שלכם או אם נפגעתם באירוע בשל רשלנות בתקני הבטיחות הנדרשים.
פיצוי לאזרח
פיצוי הוא כלי חיוני לחיים צודקים ושיפורם
הצורך האנושי בפיצוי נוגע לכמה רעיונות. הראשון הוא הצדק. למה הכוונה? נניח שמישהו גרם לנזק והפר איזון מסוים, כעת הוא חייב להשיב את האיזון על כנו. היגיון כזה ניתן למצוא בפסוק "עין תחת עין" מהמקרא. כלומר, אם גרמת לנזק כלשהו, עליך לשלם עליו. במקרה כזה של פיצוי מדובר לרוב בניסיון לאמוד בכסף את הנזק שנגרם ולחייב את מי שהזיק או את מי שצריך לשאת באחריות.
הרעיון השני הוא נקמה. כמובן שהרעיון של נקמה נשמע לא נעים, לא מוסרי ולא הגיוני, כי מה עוזרת הנקמה לאדם שנפגע? איך העונש שהפוגע יקבל יעזור למי שכבר נפגע? אלא שיצר הנקמה הוא האחראי העיקרי למניעת המקרים הבאים וליצירת הרתעה אמיתית. לכן, תחושת נקמה, כשהיא במסגרת החוק ובגבולות המוסריים ומתוך הוכחה ברורה של רשלנות או פגיעה, היא כלי לקידום ולהתייעלות של החברה האנושית. ככזו, נקמה אמורה להתריע ולמנוע פגיעה עתידית.
הזכות לפיצוי בגין נזק או אפליה
תחום משמעותי של הזכות לפיצויים הוא כלפי אדם או גוף שהזיק או לחילופין התרשל וחייב באחריות לנזקים שנגרמו. נזק לא חייב להיות פגיעה ברכוש, גם אפליה על רקע גזע, דת ומין נחשבת כפגיעה וזכאים לקבל עליה פיצוי, לעיתים אף ללא הוכחת נזק. עצם האפליה נחשבת לנזק. אפליה כזו יכולה להתקיים במקום העבודה, בשירות של חברה או ארגון או אפילו מאדם פרטי. כמובן שנזק יכול להיות גם פגיעה בגוף או ברכוש כמו ברכב או בדירה שלנו.
הזכות לפיצויים מהמדינה
תחום נוסף שהזכות לפיצויים רלוונטית עבורו, היא תביעת פיצויים מהמדינה. אם המדינה פגעה בחופש הביטוי שלכם, סירבה להעניק לך רישיון לעסק מטעמים מפלים או התרשלה באכיפת נהלי בטיחות ונפגעתם מכך – הרי שאתם זכאים לתבוע את המדינה ולדרוש פיצויים. על פי החוק, מעמדה של המדינה שווה לכל אדם או חברה ולכן כפי שניתן לתבוע פיצויים מאדם או מחברה שהתרשלה, כך ניתן לתבוע אותו מהמדינה. החשיבות של תביעה כזו היא הידוק המענה הממשלתי והשירות הציבורי כדי למנוע פגיעה כזו בעתיד.
לצד פיצויים שניתן לתבוע מהמדינה או מהרשויות אודות נזק או התרשלות בזכויות שלנו מצידה, ישנה גם הזכות לפיצויים על נזק בעקבות מלחמה או אפילו אסון טבע. במקרים כאלה נזק משמעו לא רק הפסד, אלא גם מניעת רווח. לדוגמה, אם בעקבות מלחמה הרחוב שומם והעסק לא מרוויח, המדינה עשויה לפצות על מניעת הרווח. בדרך כלל יחוקקו או יתוקנו תקנות להגנה על האזרחים ועל אמצעי המחיה הבסיסיים, כפי שאכן התרחש בתקופת משבר הקורונה.
לדרוש פיצוי זה למנוע את המקרה הבא
הזכות לפיצוי נובעת מתוך ההבנה שיש לנו זכות לא להיפגע ולכן בכל מקרה של פגיעה מישהו צריך לשאת באחריות. החשיבות של פיצויים היא בכך שהיא יוצרת הרתעה ומונעת את הנזק הבא. כל אדם שתובע את זכותו, אינו נוקם או טרחן אלא מתקן עולם ומייעל את השירות של גופי הציבור או את דפוסי ההתנהגות בין בני האדם. כולם שווים בפני החוק, ועל כן במקרה של הפרת זכות כזו או אחרת מגיע למי שנפגע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. זה כולל את האזרח עצמו, חברות עסקיות ארגונים, עובדי ציבור וגופי ממשלה.
סקר מקיף שערך ארגון 'נתיבות המשפט' מלמד כי שיעור רב מאוד בציבור החרדי אינו מכיר את זכויותיו ואת הדרכים למימוש הזכויות. לדוגמה, רבים אינם יודעים שהגשת תביעה קטנה עשויה לאפשר לתבוע פיצויים ללא צורך בייצוג משפטי ובדרך קלה ומהירה (יחסית להליכים משפטיים). תביעת פיצוי אינה בהכרח מתרחשת בערכאות, ואף פנייה ותביעה לרשות הרלבנטית או לממוני פניות הציבור עשויה לזכות את הנפגע בפיצוי על הנזק.
