הזכות לביטחון
אף אדם לא צריך לחוש איום או סכנה
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ומטרתו להעשיר את הידע ולייצר שיח בנושא
המדינה היא מרחב המחיה של האזרחים המתגוררים והפועלים בה. לכן, עליה להבטיח ולדאוג שכל אדם מרגיש בה בטוח ואינו חושש מסכנה או מפגיעה לשלומו ולביטחונו. המדינה אינה רק צריכה לדאוג שהאזרח לא ייפגע בפועל, אלא שלא ירגיש מאוים ושלא תרחף סכנה מעל ראשו. הזכות לביטחון מוגדרת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם לפיה: "לכל אחד יש את הזכות לחיים, חירות וביטחון אישי". ככלל, ישנן 'זכויות יסוד' הכוללות מעטפת זכויות אנושיות. הזכות לביטחון היא חלק מזכות כבוד האדם וחירותו, ונובעת מכוח האחריות שחלה על המדינה ועל הרשות.
ביטחון האזרחיים
אם המדינה היא האחראית על הביטחון של אזרחיה, למה צריך את חברות ביטוח?
התשובה היא שיש רמות שונות של ביטחון והמדינה אחראית לרף הבסיסי המוגדר בחוק ובפסיקה. כך לדוגמה, המדינה חייבת לפקח ולוודא שכל מבנה אושר על ידי מהנדס מוסמך ושהוא אכן בטוח לשימוש. כמו כן, כל אירוע המוני חייב בתקני בטיחות מחמירים כדי למנוע מצב של סכנה לאזרחים. המדינה גם מחייבת ביטוח בסיסי על הנפש עבור כל מי שמחזיק רכב וכן דמי קיום בסיסיים למי שנפגע ואינו מסוגל לקיים את עצמו. אלה מנוהלים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
לא צריך להיפגע כדי למנוע סכנה
הזכות לביטחון משמעה שאם אדם חש מאוים מגורם כלשהו, או מתריע על סיכון או על מפגע בטיחותי, הוא זכאי לפנות לרשויות ולדרוש שינטרלו את האיום, הסכנה או המפגע. הביטחון אינו מסתכם רק בסכנות לחיי אדם, מדובר גם בביטחון להתבטא, להתפרנס, ליזום ולחיות את חיי היומיום, ליהנות מבריאות ואיכות חיים ועוד.
למה הזכות לביטחון חיונית לחברה מתפקדת?
דמיינו מדינה שבה אנשים מפחדים לצאת בלילה מבתיהם מחשש שייפגעו. מדינה שבה אנשים חוששים לפעול ולדבר בחופשיות מחשש לשלומם. הרי שזו מדינה מוגבלת, שלא מסוגלת לתפקד, לשגשג ולצמוח. לכן הזכות לביטחון היא מרכיב מהותי לקיום של חברה אנושית מתפקדת ובטח עבור כלכלה משגשגת. כל אדם שחש סכנה ואיום כלשהו, לו או לסביבתו, זכאי לפנות לרשויות אכיפת החוק ולתבוע מהם להחזיר לו את הביטחון האישי ואת השקט. כך, מי שפונה גורם לכל הסביבה שלו לחוש בטוחה יותר ואף מונע סכנה אפשרית.
אם אדם הולך לבד בלילה וחש סכנה, לדוגמה, אם הוא נמצא במקום שבו אין תאורה והדבר עלול לגרום לתקלה או לנזק הרי שניתן לבקש לסדר זאת בשם הזכות לביטחון אישי. זו לא טרחנות, להיפך. מדובר בדאגה לשלומם ולטובתם של כלל הציבור. כך גם במניעת מפגעים חמורים יותר כגון בורות בכביש ובדרכים, תשתיות מסוכנות, מתקנים או מבנים מסוכנים, עריכת אירועים ציבוריים וכל נושא שיש לו השלכה על הביטחון האישי והציבורי. גם מניעת איומים אישיים, בריאותיים וכלכליים נכללים בזכות לביטחון. בכל תחום ישנם כללים, חוקים ונהלים, שמטרתם מניעת סכנה ויצירת מרחב בטוח לאזרחים.
דוגמה נוספת היא מהתחום הכלכלי. בנושאים פיננסיים ישנה רגולציה רבה מאד וכל חברה המעוניינת לגייס משקיעים חייבת בתשקיף ובדיווחים כדי למנוע הטעייה ופגיעה בביטחון הכלכלי. כך גם בנקים וחברות ביטוח המחויבים לעמוד בשורות תקנות וכללים כדי להגן על כספי האזרחים ועל ביטחונם הכלכלי.
לינק לסיפורים, מדרכה שבורה רמה ג ארגז חול מזוה
ביטחון: חופש דיבור ופעולה
בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 4) מדינת ישראל קבעה כי: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". הזכות לביטחון רלוונטית גם למצב שבו אדם נמנע מלומר משהו או לפעול בדרך כלשהי מחשש לשלומו. אומנם הרבה יותר קשה להוכיח איום נסתר שמונע פעולות מסוימות, אבל חשוב לומר שאדם זכאי לדבר ולפעול בחופשיות במסגרת החוק מבלי לחשוש לפגיעה כלשהי בגופו, במשפחתו או בכבודו כאדם. רק מרחב מוגן וחופשי יבטיח חברה אזרחית, אנושית, בריאה ומשגשגת ושאינה מושתקת או מוגבלת.
ביטחון: גורמי אכיפת החוק
היבט נוסף של הזכות לביטחון נוגע לפעולות המשטרה ולמערכות אכיפת החוק עצמן. מתי מותר לשוטר לפגוע בגופו ובשלומו של אזרח מפר חוק? האם ניתן לפזר הפגנות באמצעים אלימים? גם בנושא הזה חלים כללים שמגנים על הפרט, ואוסרים על כל פגיעה ללא סמכות. ההיתר של גורמי האכיפה לפעול בכוח או לפגוע בזכויות חייבת להיות מעוגנת בסמכות ברורה, בהצדקה בחשד לעבירה ובמינימום פגיעה או נזק
הציבור החרדי – בטיחות וביטחון
המונח 'ביטחון' מסמל בשפה התורנית 'אמונה וביטחון' בבורא עולם, יחד עם זאת, חובת ההשתדלות מחייבת את שמירת הנפש ומניעת מפגעים. בהיבט הציבורי האחריות על ביטחון הציבור מוטל על הרשויות הרלבנטיות. למגינת כל לב, הציבור החרדי התמודד עם אסונות נוראיים בשנת הקורונה: אסון מירון הנורא ואסון גבעת זאב, שבהם לא התקיימו הזכויות לבטיחות וביטחון מצד גורמי האכיפה.
ארגון 'נתיבות המשפט' הפיק באותה העת 'מכתב אלטרנטיבי', אשר חולק בבתי הכנסת ברחבי הארץ, ובו קריאה לאכוף את כללי הבטיחות ובעיקר להנגיש את הזכויות לציבור החרדי. נשמעה גם קריאה להכריז בקול אודות המחדלים באמצעות לחץ ציבורי ולאכוף את הוראות הבטיחות והביטחון כדי למנוע אסונות נוספים.
בעקבות אסונות אלו, ולאור המחדלים מצד הרשויות לכאורה, קידם הארגון ויזם את 'קהילת נאמני זכויות'. בקהילה, מתנהל שיח ופעילות אקטיבית של הקהילה החרדית לקידום זכויות והשמעת קולו של האזרח החרדי למימוש זכויות אלו ובכלל. מסקר שערך הארגון אפשר ללמוד אודות דרכי פעולה פנימיות וחיצוניות, שבהן המשיבים מהציבור החרדי צפו כי יפנו אליהם במקרה של סיכון מבחינת ביטחון ובטיחות.
