הזכות למידע

מתי חופש המידע אינו תקף?

חוק חופש המידע מחייב לחשוף כל מידע לציבור, אבל מחריג מידע שפוגע בביטחון המדינה או בפרטיות של צד שלישי. מידע שפוגע בביטחון יכול להיות כזה שעלול לאפשר חשיפת סודות בטחונים או חלילה להקל על האויב ולשפר את יכולות התקיפה שלו. מידע חסין נוסף הוא מידע פרטי של אזרח אחר שגם לו יש 'זכות לפרטיות' כמו תיק רפואי של עובד מדינה, תלוש שכר או פרטים אישיים של צד שלישי שפנה למשרד ממשלתי. כדי למנוע הסתרה של מידע בטענה כללית ולקונית שהוא פוגע בביטחון או בפרטיות, על המידע להיות מוגדר ככזה באופן ברור ומפורש.

​

עד כמה קשה לחשוף מידע?

בשנת 2012, כמעט עשור וחצי לאחר שנחקק חוק חופש המידע, הוקמה היחידה הממשלתית לחופש המידע. הסיבה לכך היא הנטייה החזקה של גופים ציבוריים לאטום את המידע ולשמור אותו לעצמם, מה שעשוי לאפשר להם חופש פעולה רחב יותר, ובכלל מי אוהב ביקורת? היחידה הממשלתית לחופש המידע אחראית על כל תחום חופש המידע הציבורי. בין היתר, תפקיד חיוני של היחידה הוא טיפול בתלונות הציבור אודות אי מתן מענה לבקשת מידע.

 

חשוב לדעת כי לפי החוק אזרח רשאי לבקש כל מידע שהוא "כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב", ללא צורך לנמק את בקשתו. זו הגדרה רחבה מאוד והיא כוללת מסמכים, קבצים, מפות, הקלטות של ישיבות, פרוטוקולים, מאגרי מידע ועוד. כך למשל, ניתן לקבל מידע על מוסדות החינוך בתחום הרשות המקומית, מידע על שימוש בתקציבי רכש במשרד ממשלתי, מידע על בתי חולים ועוד. האפשרויות הן אינסופיות וכך גם אפשרויות השימוש במידע זה. חשוב לזכור שכיום, בעידן מהפכת המידע, מדובר בידע שנחשב לזהב החדש והוא עשוי לשרת יזמים חברתיים, חוקרים, אנשים במגזר העסקי וכמובן אנשים פרטיים.

 

:בחודש נובמבר 2020 פרסמה היחידה לחופש המידע נתוני סקר. הנתונים המרכזיים מהסקר היו:

• מעל 50% ממגישי הבקשות למידע ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא קיבלו תשובות מקצועיות בהתאם לבקשות חופש המידע שהגישו.

• 65% ממגישי הבקשות ציינו כי הם אינם מרוצים מהשירות שניתן להם בנושא.

• 45% העידו כי הממונה על חופש המידע לא היה זמין עבורם במייל או בטלפון.

• כ-57% אחוזים מהנשאלים השיבו כי זמן המענה לבקשה שהגישו היה בלתי סביר.

• ​

חופש המידע במגזר החרדי

מסקרים שערך ארגון 'נתיבות המשפט' עלה כי מרבית הציבור החרדי אינו מכיר את הליך בקשת המידע. בשנת 2018 הופיע מוטי לב, מנכ"ל הארגון, ופעיל חברתי כבר אז, בפני ועדת השקיפות בכנסת והציג נתונים לפיהם אחוז בקשות המידע ברשויות החרדיות נמוך ביותר. באותו הכנס צוינו גם המאפיינים הייחודיים למגזר החרדי, שתלוי יותר בשירותים הציבוריים וברשויות.

בין היתר הוזכרו בוועדה נתונים אודות עתירות חופש מידע שהוגשו. הדוברים ציינו כי באותה השנה הרשויות המקומיות לא השיבו ליותר מ-50% מבקשות המידע. כמו כן נאמר כי 97% מהעתירות בגין חופש המידע נגד רשויות מקומיות התקבלו, וכי בית המשפט חייב לחשוף את המידע!

​

מה ההבדל בין חופש מידע אישי לציבורי?

ניתן לחלק את חופש המידע לשני סוגים עיקריים. הראשון, הוא מידע אישי ופרטי. מידע כזה הוא מה שהרשויות אוספות על כל אזרח בהקשרים רלוונטיים. כל אזרח רשאי לבקש כל מידע שהרשות שומרת אודותיו. אם אתם רוצים לדעת מה מצב התיק האישי שלכם במשטרה, אתם יכולים לפנות למרשם הפלילי במשטרת ישראל. אם קיים בבית המשפט הליך משפטי הנוגע לכם אתם רשאים לבקש את כל הנתונים אודותיו. כמו כן, ניתן לבקש מידע מהרשומה הרפואית או מבית הספר בכל הנוגע לילד שלכם.

 

סוג המידע השני הוא מידע ציבורי. מידע כזה הוא למשל, ספר התקציב של העיר או של מדינת ישראל. הכוונה למידע אודות כל מה שמתרחש בכנסת. את המידע אפשר למצוא באתר 'כנסת פתוחה'. אפשר גם לאתר דרכו נתונים אודות איכות האוויר במדינה, באמצעות פרסום נתוני איכות האוויר. בנוסף, כל מידע שאתם רוצים לדעת, אתם רשאים להגיש בקשה ולקבל אישור בהתאם לבקשתכם.