סקירה חרדית כלכלית: תיאור מצב, סיכונים והזדמנויות

לציבור החרדי בישראל יש זהות תרבותית וחברתית ייחודית המייחדת אותה מהחברה הישראלית המרכזית. אורח החיים של הקהילה סובב סביב דבקות דתית והקפדה על מנהגים יהודיים מסורתיים, לרבות לימוד תורה, תפילה וצניעות. עם זאת, לאורח חיים מובהק זה יש השלכות על המצב הכלכלי בישראל, שכן לציבור החרדי שיעורי תעסוקה נמוכים יותר ורמות עוני גבוהות יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה. מאמר זה נועד לסקור את המצב הנוכחי של המשק החרדי בישראל ואת יחסיו עם הכלכלה הישראלית הרחבה, תוך הדגשת סיכונים כלכליים עתידיים ואתגרים ואפשרויות פעולה העומדים בפני הקהילה.

תיאור קצר של מצב המשק החרדי:

הציבור החרדי בישראל מהווה כ-12% מהאוכלוסייה, ומצבה הכלכלי מאופיין ברמות עוני גבוהות ובשיעורי תעסוקה נמוכים. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2019 חיו 43.1% מהמשפחות החרדיות בישראל מתחת לקו העוני, לעומת 17.6% מהמשפחות הלא חרדיות. גם שיעור האבטלה במגזר החרדי גבוה מהממוצע הארצי ועומד על 8.8% לעומת 4.4% בכלל האוכלוסייה. נתונים אלה נובעים בחלקם מהדגש של הקהילה על לימוד תורה ללא הכשרה מקצועית שתסלול את דרכם להשתתפות בכוח העבודה.

הקשר בין הציבור החרדי לכלכלה הישראלית:

למצבו הכלכלי של הציבור החרדי יש השלכות על המשק הישראלי הרחב. ההשתתפות הנמוכה של הקהילה בכוח העבודה וההסתמכות הרבה על הטבות וסבסוד המדינה מעמיסים על התקציב הלאומי, ומגבילים את יכולתה של הממשלה להשקיע בתחומים אחרים כמו חינוך ותשתיות. כמו כן, אורח החיים והערכים הייחודיים של הקהילה יוצרים שוק צרכני מובהק, המשפיע על כלכלת המדינה בתחומים כמו מזון, ביגוד ובידור.

סיכונים כלכליים עתידיים של הציבור החרדי והכלכלה הישראלית:

שיעורי התעסוקה הנמוכים של הציבור החרדי ורמות העוני הגבוהות מהווים סיכונים כלכליים ארוכי טווח הן לקהילה החרדית והן לכלכלת ישראל כולה. שיעור הילודה הגבוה של הקהילה, בשילוב עם הזדמנויות כלכליות מוגבלות, עלולים להוביל לגידול אוכלוסין שאינו בר קיימא בתקציב הלאומי. בנוסף, היעדר הכשרה מקצועית והכנה לכוח העבודה עלולים לעכב את יכולתה של הקהילה להסתגל לשוק העבודה המשתנה ולהתקדמות הטכנולוגית.

אתגרים העומדים בפני הציבור החרדי לשפר את מצבו:

הקהילה החרדית מתמודדת עם אתגרים שונים בשיפור מצבה הכלכלי. מכשול משמעותי אחד הוא הדגש של הקהילה על לימוד תורה על פני הכשרה מקצועית וכן הגבלת הזדמנויות לפיתוח קריירה ולקידום. אתגר נוסף הוא החשיפה המוגבלת של הקהילה לחברה הישראלית הרחבה, המקשה עליהן להשתלב בכוח העבודה ולנגשת להזדמנויות עבודה. כדי להתמודד עם אתגרים אלו, יושמו כמה יוזמות, כמו תוכניות להגברת ההכשרה המקצועית ועידוד התעסוקה, אך נדרשים מאמצים מקיפים יותר לשיפור המצב הכלכלי של הקהילה.

לסיכום, הציבור החרדי בישראל מתמודד עם אתגרים כלכליים ייחודיים שיש להם השלכות על הכלכלה הישראלית הרחבה. אמנם היו מאמצים לשפר את מצבה הכלכלי של הקהילה, אך נדרשות יוזמות מקיפות יותר כדי לטפל בשורשי המאבקים הכלכליים שלהן ולהבטיח את כדאיותן הכלכלית לטווח ארוך.

מקורות:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2020). החברה החרדית בישראל - נתונים נבחרים, 2019. לקוח מאתר https://www.cbs.gov.il/en/publications/Pages/2020/Ultra-Orthodox-Society-in-Israel-Selected-Data-2019.aspx

מרכז פליישמן לחקר הפילנתרופיה היהודית. (2021). עלויות ותועלות כלכליות של העדה החרדית בישראל. אוחזר מאתר https://steinhardt.nyu.edu/site/fleishman/files/2021/01/Economic-Costs-and-Benefits-of-the-Haredi-Community-in-Israel.pdf

המכון הישראלי לדמוקרטיה. (2021). דת ומדינה בישראל: החברה החרדית. אוחזר מאתר https://en.idi.org.il/articles/32879

המועצה הלאומית לכלכלה. (2018). החברה החרדית בישראל: עובדות ונתונים. אוחזר מאתר https://www.nevo.co.il/Law_word/Law06/047/PA032540.pdf