דוח מרכז המחקר של הכנסת חושף נתונים על תעסוקת חרדים נכון לשנת 2022: שיעור תעסוקה נמוך מאוד ביחס ליתר האוכלוסייה, חלה עצירה ביחס לעבר. ומהם החסמים העיקריים להשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה? חוסר משמעותי במיומנויות יסוד, מדיניות ממשלתית שגויה וחסמים חברתיים ותרבותיים, חשש של מעסיקים
דו"ח שנכתב על ידי מרב פלג-גבאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ופורסם לראשונה באתר החדשות "וואלה", מגלה כי שיעור החרדים בכוח העבודה בישראל הוא כ-8%, נתון הנחשב בהחלט נמוך למדי. המסמך מציג תמונת מצב עדכנית של שיעורי התעסוקה והשכר בקרב חרדים בענפי המשק השונים ואת החסמים להשתלבותם בשוק העבודה ובמקביל את פעולות הממשלה בתחום זה.
בשנים 2003-2015 חל גידול משמעותי בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, אבל בעוד ששיעור התעסוקה בקרב הנשים החרדיות הוסיף לגדול גם לאחר שנת 2015, הגידול בשיעור התעסוקה בקרב הגברים נעצר ואף פחת מאז. גורמים ממשלתיים ומקצועיים הסבירו את העצירה, בין היתר, בעובדה שתקציבי המדינה והתמיכה הממשלתית באוכלוסייה החרדית גדלו וכן שהפטור משירות צבאי לבני הישיבות נותר על 24 שנים.
באשר לתחזיות לעתיד, עולה מהדו"ח כי על פי תחזיות, שיעור החרדים בכוח העבודה צפוי להגיע עד שנת 2065 ל- 26% כך שעדיין מדובר בשיעור לא גבוה. האם אכן אלו המספרים שנראה בעתיד הרחוק? ימים יגידו.
הגברים עובדות פחות
נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 כמחצית מהגברים החרדים מועסקים, ושיעור התעסוקה בקרבם - על פי הגדרה עצמית - עומד על 54.5%. יש לציין כי זהו נתון גבוה יותר מאשר בקרב אלה המוגדרים על פי מוסד הלימודים האחרון שבו למדו או על פי יישוב המגורים, בקרבם עומד שיעור התעסוקה על 50.9%.
למעשה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך מיעדי התעסוקה שנקבעו בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2021 לפיהם יעד התעסוקה לגברים חרדים בגיל 66-25 יעמוד על שיעור של 65% מועסקים בשנת 2030, בתוספת הערכה כי הוא יעלה ל-70% אם גיל הפטור משירות צבאי ירד.
לעומת זאת, ביחס לגברים, ששיעור התעסוקה בקרבם רחוק מהיחד שהוגדר לשנת 2030, הרי שבקרב נשים חרדיות עומד שיעור התעסוקה על 81%. כלומר - כבר עומד ביעד שנקבע לשנת 2030. אלא שכדאי לציין שלמרות שיעור התעסוקה הגבוה יחסית בקרב נשים חרדיות, רק 37% מהן מועסקות במשרה מלאה, זאת לעומת 59% מהיהודיות שאינן חרדיות.
ומה באשר להיקפי משרה בקרב גברים חרדים? פחות משליש מהגברים החרדים מועסקים במשרה מלאה לעומת כשלושה רבעים בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. מיותר לציין שלהיקף המשרות יש כמובן השפעה ישירה על גובה השכר הממוצע.
הכנסה נמוכה יחסית לשני המינים
בתחילת שנת 2018, ההכנסה החודשית הממוצעת והחציונית של הגברים החרדים הייתה קטנה בכ-40% מהכנסתם של גברים יהודים שאינם חרדים, והכנסתן הממוצעת והחציונית של הנשים החרדיות הייתה קטנה בכ30% מהכנסתן של יהודיות שאינן חרדיות. גם השכר הממוצע והחציוני ברוטו לשעה של נשים וגברים חרדים היה נמוך בהשוואה לזה של יהודים שאינם חרדים.
הנתונים משתקפים גם בענף ההייטק: שיעור המועסקים החרדים בענף ההייטק עלה בהדרגה בשנים האחרונות אך הוא עדיין נמוך. לפי נתוני זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, שיעורם בקרב המועסקים בענף בשנת 2019 היה 5.5%, ולפי נתוני רשות החדשנות שיעור המועסקים החרדים בענף בשנת 2021 היה 3% כאשר כשני שלישים מהמועסקים החרדים בענף הן נשים.
בקרב הגברים החרדים כמעט ולא ניכר שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק. ואם לא די בכך, פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים לא חרדים העובדים בענף גדלו לאורך השנים.
חסמים לתעסוקת חרדים: מדיניות ממשלתית והבדלים תרבותים
החסמים עיקריים להשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה כוללים חוסר משמעותי במיומנויות יסוד, כגון ידע באנגלית ובמתמטיקה ואוריינות דיגיטלית. לצד זאת, ישנם גם חסמים שנוגעים ממדיניות ממשלתית כדוגמת איסור על עבודה או רכישת השכלה לא תורנית לפני גיל 24 כתנאי לקבלת פטור מגיוס לצה"ל. לטענת אנשי מקצוע, מה שמוסיף לדינמיקה הזו, הוא תמריץ שלילי לצאת לעבודה בשכר נמוך, שהוא תוצאה משילוב בין התמיכה הישירה והעקיפה של המדינה בתלמידי הישיבות לבין כניסתם המאוחרת לשוק העבודה, ובהעדר הכשרה הולמת.
חסמים נוספים כוללים נגישות תחבורתית מוגבלת, העדר כלים מותאמים בקרב המעסיקים לאיתור ולמיון מועמדים חרדים, וגם רתיעה של מעסיקים מהעסקת חרדים מחשש שיידרשו לשם כך התאמות מרחיקות לכת. וישנם כמובן גם קשיים תרבותיים וחברתיים המקשים על שילוב בענפים עתירי שכר.
וישנם חסמים הייחודיים לציבור הנשים החרדיות: צורך לאזן בין תעסוקה למטלות הבית והמשפחה, מחסור ברקע לימודי, חסמים חברתיים ותרבותיים, מגוון מצומצם של תחומי לימוד ומיעוט לימודים אקדמיים, המקשים על ניידות וקידום מקצועי.
יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים, ח"כ יוליה מלינובסקי, התייחסה לדו''ח המיוחד: "תמונת המצב מדאיגה, אם עד כה ידענו ששיעור התעסוקה בקרב גברים חרדיים במגמת עצירה, כעת אנחנו רואים בדו"ח שבשנים האחרונות האחוז אפילו יורד. אני לא מאשימה חלילה את הציבור החרדי כי זה מה שהם הורגלו אליו. המטרה שלנו היא לחפש היכן נמצאים החסמים, בין אם מדובר בחסמים תרבותיים או בבעיות אחרות. היעד שלנו לחפש דרכים ולעזור למגזר החרדי להיכנס לשוק התעסוקה בדגש על הצרכים הייחודיים של אותו ציבור. עלינו לחשוב מחוץ לקופסה על מנת למצוא פתרונות".
קרדיט: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
Comments