הלנת שכר, פיטורי מורים וגננות בסוף שנת הלימודים, והעסקתם מחדש, רישומי כזב בתלושי שכר, אלה חלק מהתופעות בחצר האחורית של מערכת החינוך החרדית. זכויות ותנאים סוציאליים של עובדי ההוראה החרדים: כתבה שלישית בסדרה.
מה הייתם עושים אם במקום העבודה שלכם היה המנהל קורא לכם מדי סוף שנה לשיחה ומודיע לכם חגיגית שאתם מפוטרים לפרק זמן מהמשרה והחוזה יחודש בתחילת שנת העבודה החדשה? ראשית כל ודאי הייתם שואלים בשביל מה זה נחוץ ומהי המטרה בכך. מתברר שהתופעה רווחת מאוד באחד הסקטורים החשובים. כולם יודעים היטב מהי המטרה אשר בגינה מפטרים מורות וגננות בסופי שנה והיא כלכלית לגמרי.
מדי שנה במערכת החינוך החרדית רווחת הטקטיקה של פיטורי מורים וגננות בסוף שנת הלימודים, והעסקתם מחדש חודשיים לאחר מכן, בפתיחת השנה הבאה. "המעסיקים נוקטים בה על מנת להימנע מתשלום שכר לעובדי ההוראה במהלך החופש הגדול ולמנוע מהעובדים צבירת ותק", מסבירה יהודית, מורה למתמטיקה שחוותה במשך שנים על בשרה את הריטואל של פיטורים שנתיים לפני שעברה לעבוד במוסד חינוכי המשתייך לזרם הממלכתי חרדי, "מעסיקים רבים מקבלים ממשרד החינוך תקציב עבור 12 חודשי עבודה של כל עובד, אך משלמים לעובדים עבור עשרה חודשי עבודה בלבד. התוצאה היא תשלום כפול של המדינה, שמצד אחד מעבירה למעסיק מימון עבור 12 חודשי עבודה, ומצד שני משלמת דמי אבטלה במשך חודשיים לעובד המפוטר, עד שיועסק מחדש".
עבור העובדים ההשלכות חמורות במיוחד: מצד אחד, דמי האבטלה לעיתים קרובות נמוכים ממשכורתם, ומצד שני אין ביכולתם לצבור ותק וזכויותיהם הסוציאליות מבוטלות למשך שני חודשים בשנה.
"זה הגיע למצב שלא היה לנו כסף לשלם במכולת"
תופעה אחרת, הנפוצה במערכת החינוך החרדית היא הלנת שכר על בסיס זמני או קבוע. מהסקר שערכו מיכל צ'רנוביצקי ודבורה פלדמן מטעם מכון בית ברל, עולה כי כמעט מחצית מעובדי ההוראה חוו הלנת שכר, ואילו 20 אחוז מהעובדים חוו הלנות שכר לעיתים קרובות. נשים חוו יותר הלנות שכר מגברים – רובן (55 אחוז) דיווחו על הלנת שכר בתדירות משתנה. בקרב נשים המועסקות במוסדות מוכש“ר, לא פחות מ-89 אחוז דיווחו על הלנת שכר. במספר מקרים שדווחו לנו הלנת השכר נמשכה שמונה חודשים, ובמקרה אחד השכר המעוכב הצטבר לסכום של 20,000 שקל.
"בעלי הוא אברך כולל שלומד תורה כל היום ואני המפרנסת הכמעט יחידה בבית והעיכוב בתשלום השכר יצר אצלי בבית מצב בלתי נסבל", מספרת יוכי, מורה לתנ''ך בשכונת עזרת תורה בירושלים, "זה הגיע למצב שלא היה לנו כסף לשלם במכולת ומכתבי איומים הגיעו מחברת חשמל, מבזק, מהארנונה וממי לא".
על חוויה דומה מספר ר' יוסף, מלמד בתלמוד תורה, אף הוא מירושלים: "אני מלמד בכיתה ה' ולפני כשלוש שנים זה קרה, פתאום לא הגיעה המשכורת החודשית ועוד אחת ועוד אחת. זה הפך למצב קבוע. למעלה משנה לא קיבלנו משכורת והסתפקנו בהבטחות של ההנהלה שבחודש הבא יחזרו המשכורות. לבסוף התחלף המנהל הפיננסי של התלמוד תורה והמשכורות חזרו. אבל את השכר של השנה בה לא קיבלנו משכורת, מעולם לא חשבנו לתבוע. הבנו שעדיף לשתוק ולהגיד תודה על מה שיש".
"הפרשת המעשרות מופיעה בתלוש השכר בסעיף המנוסח בעמימות"
תופעה נוספת שחזרה על עצמה בסקר שערכו צ'רנוביצקי ופלדמן, היא דיווח כוזב ופערים בין הרישום בתלוש המשכורת לבין השכר שניתן בפועל. מהעדויות שהגיעו לידיהן עלה שתלוש השכר של עובדי ההוראה במגזר החרדי לא תמיד משקף את מכלול השעות ורכיבי השכר להם המורה זכאי, וכך קורה שעובדים מקבל שכר שאינו תואם את מספר שעות עבודתם. בחלק מהמקרים התלוש פירט מספר שעות קטן יותר מכפי שבוצעו בפועל, או כלל דיווח על דמי הבראה וביגוד שלא הועברו לידי העובד.
במקרים רבים המעסיק מפריש מעשר משכר העובד: חלק מהמשכורת מופקעת מהעובד, ומועברת לעמותה המפעילה את בית הספר או לעמותה אחרת. "לעיתים הפרשת המעשרות מופיעה בתלוש השכר תחת סעיף המנוסח בעמימות, ולעיתים אינה מופיעה בתלוש כלל, ונגבית מהמורים במזומן. שיעור המעשר עלול להגיע עד 10 ואפילו 20 אחוז משכר המורים", מתאר זאת יונה, שעבד כמנהל חשבונות במשרד של מוסד חינוכי חרדי לבנים. כיוון שאף גורם אינו בודק את ההתאמה בין הדיווח בתלושים למצב בפועל, הפרת הזכויות של עובדי ההוראה במגזר החרדי נמשכת.
"המנהל מדווח על היעדרות שלא הייתה ומקבל בגינה תקציב"
אחת התופעות החמורות בהן נתקלו במהלך הראיונות שקיימו צ'רנוביצקי ופלדמן עם למעלה מ-100 מורים בחינוך החרדי, היא פגיעה בזכויות מורים על מנת להעביר כספים לידי גורמים פיקטיביים. כך, מנהלים במוסדות שונים משלמים למורים שרשומים במערכת – אך אינם מלמדים בפועל. "בחלק מהמקרים מדובר בקרובי משפחה של אותם מנהלים, או בגורמים מתווכים שמקבלים לכיסם סכום מסויים מהכסף שמצטבר בחשבון שלהם מדי חודש. מנהלי בית ספר, למשל, מדווחים על ימי הצהרה (ימי מחלה שלא מצריכים אישור רופא) של מורים ללא ידיעתם. בסוף החודש, מגלים המורים שבמשכורתם מופיעים ימי הצהרה שלא ביקשו כלל", הן מתארות את המצב, "לחלופין, מורה שמציג אישור רופא לשלושה ימי מחלה אך משתמש רק בשניים, מגלה בסוף החודש שירדו לו מהמשכורת שלושה ימי מחלה מלאים. בשני המקרים, המנהל מדווח על היעדרות שלא הייתה, מקבל בגינה תקציב למילוי מקום, ומעביר את הכסף לגורם שלישי שאינו זכאי לו. הפניית כספים המיועדים לעובדי ההוראה לצרכים אחרים במקרים שונים, כספים שמועברים לבתי הספר על ידי משרד החינוך אינם מגיעים לידי עובדי ההוראה".
בשנת תשע“ז (2016), למשל, מורים בחינוך הממלכתי קיבלו מענק חד-פעמי בסך 1,000 שקלים. לאחר התערבותו של ח“כ משה גפני, משרד האוצר הסכים לממן את תשלום המענק החד-פעמי גם למורים בחינוך החרדי. אלא שעל פי דיווחי מורים ומפקחים במחוז החרדי, מענק זה הועבר לרשתות החינוך ולמוסדות הפטור – ומשם לא הועבר לידי המורים. מורים אשר פנו להנהלת המוסד בנושא ננזפו.
מסקר עובדי ועובדות ההוראה עלתה שורה של הפרות נוספות של זכויות עובדים, בהן פיטורי עובדות בהריון; אי תשלום עבור שעות נוספות, שעות הכנה לבגרויות, נסיעות, עבודה בקייטנה ושיחות אישיות עם תלמידים; מניעת שעות תפילה; היעדר העלאה שנתית במשכורת; ובמקרה אחד אף תשלום שכר ללא תלוש משכורת כלל. מדיווחי הנשאלים מתברר כי אין סוף לשיטות היצירתיות שמפעילים המעסיקים בחינוך החרדי והם נוקטים בדרכים שונות ומגוונות על מנת לקצץ בשכרם של עובדי ההוראה, חלקן במסגרת החוק. כך, למשל, מועסקים חלק מהמורים על תקן ממלאי מקום, ואחרים מועסקים במשרה חלקית על מנת למנוע מהם הטבות שונות.
מחיר חוסר ההתאגדות של סייעות במוכש''ר
כ-%70 מהסייעות עובדות בחינוך הרשמי ומועסקות ישירות על ידי הרשויות המקומיות או באמצעות חברות בת של הרשויות המקומיות. יתר הסייעות עובדות בחינוך המוכר שאינו רשמי ומועסקות על ידי בעלויות שהן עמותות וארגוני חינוך. גובה התקצוב בבעלויות שונה מגובה התקצוב ברשויות המקומיות, מה שעלול להקשות על המעסיקים לעמוד בהסכמי השכר מול הסייעות הזכאיות לאותם תנאים כמו הסייעות המועסקות באופן ישיר על ידי הרשויות. כך למשל, בגנים לבני שלוש וארבע משרד החינוך מתקצב את הרשויות המקומיות ב-%90 מהעלות של העסקת סייעת, והרשויות המקומיות צריכות להשלים את %10 הנותרים. הבעלויות מתוקצבות גם הן ב-%90 מהעלות אך נדרשות להשלים את החסר בעצמן.נראה שיש בעלויות המתקשות להשלים את הפער בצורה עצמאית.
סייעות במוכש"ר (מוכר שאינו רשמי שהינו זרם החינוך החרדי המרכזי) לא נכללו ברפורמת אופק חדש ובתוכנית יוח"א ועלויות השכר אינן מתוקצבות על כך. עלולים ליצור מחסור תקציבי בהפעלת גנים במוכש"ר שעלול לבוא על חשבון השכר המשולם לסייעות ולפגוע בזכויותיהן. נוסף על כך, סייעות במוכש"ר אינן מאוגדות כפי שהסייעות ברשויות המקומיות מאוגדות בהסתדרות המעוף. בשל כך פעמים רבות סייעות אינן מעודכנות בהסכמי שכר, הן אינן יודעות מה זכויותיהן, הן מתקשות לדרוש אותן ומאוימות בהחלפתן באחרות המסכימות לעבוד בשכר נמוך.
תגובת המרכז לשלטון מקומי
מהמרכז לשלטון מקומי נמסר כי יש קושי בגיוס עובדות ושימורן בשל שכרן ומעמדן הנמוכים. בשל כך מוצע שתוספות לשכר הסייעת יכולות להיות באמצעות תוספת כוננות ביום החופשי של הסייעת, אם היא מתבקשת להיות בכוננות להחלפת סייעת אחרת, ובאמצעות תשלום בגין אי-היעדרות. מהסתדרות המעוף נמסר כי לראש הרשות המקומית ישנה הזכות להעניק דרגה נוספת או לשלם דמי אחזקת רכב וכי אכן יש רשויות רבות אשר עושות כך, כדוגמת ירושלים, תל אביב ומודיעין. רשויות אלו נחשבות חזקות והן עושות זאת מתוך תקציב העירייה ועל דעתה. הסתדרות המעוף קוראת להסדיר תשלום עבור הוצאות של הסייעות הנדרשות מתוקף תפקידן כגון ביגוד, השתלמויות והכשרות להתנהלות מקצועית לנוכח צורכיהם של ילדי הגנים.
עוד נמסר כי מספר שעות העבודה של הסייעת חייב להיות פחות מ-35 שעות שבועיות למשרה מלאה. נוסף על כך צוין כי יש לקבוע תקינה מוגברת כיוון שהיחס המספרי של סייעת אחת לכל 35 ילדים אינו מספק תנאים סבירים לא לסייעת ולא לילדים. המרכז לשלטון מקומי, הסתדרות המעוף וארגוני הסייעות קוראים להגדיר את תפקיד הסייעת כמקצוע ולהרחיב את ההכשרה ואת לימודי התעודה לתפקיד זה, כפי שצוין לעיל. לדבריהם יש לדאוג לביסוס מעמדן, תנאי עבודתן והכשרתן המקצועית של הסייעות למענן ולמען ילדי ישראל. כאמור, לדעת הסתדרות המעוף, לצורך חיזוק מעמדן יש לשנות את כינוי תפקיד הסייעות ל"תומכות למידה", "תומכות חינוך" או "מסייעות חינוכיות", על מנת לשקף את תפקידה האמיתי של הסייעת ואת המקום המשמעותי שיש לה בחינוך הילדים והכנתם לכיתה א'.
תגובת ההסתדרות
מהסתדרות המעוף נמסר כי הסייעות הן חברות בהסתדרות הכללית ולכן כל טענה שעולה נבדקת מול ההסתדרות, ואם קיימת אי-הסכמה מופעל מנגנון ליישוב סכסוכים מול הרשות המורכב מנציג הסתדרות המעוף, נציג השלטון המקומי, נציג הרשות המקומית )כגון יועמ"ש גזבר או מנכ"ל( ומנהלת מחלקת חינוך או הגנים, הסתדרות המרחב, ועד העובדים והעובדת. אם אין הסכמות הנושא עובר לבוררות. נוסף על כך, יש להסתדרות המעוף מנגנון כלכלי לבדיקת תלושי משכורת. עם זאת, סייעות רבות מועסקות על ידי בעלויות שונות והן אינן מאוגדות. כאמור, חוסר ההתאגדות מקשה עליהן לדעת את זכויותיהן ולדרוש לקבלן במקרה שהדבר לא נעשה. נוסף על כך, אין אתר או אוגדן מסודר ונגיש לעובדות המפרט את כל זכויות הסייעות.
חוקת העבודה לא עודכנה מאז 2002 כך שהסכמי שכר מופיעים ב"הודעות לעובד" באתר הסתדרות המעוף, 90 מה שעלול להפחית מנגישותן עבור העובדות. מארגון איתך מעכי נמסר כי מוכרים לארגון מקרים שבהם רשויות מקומיות אינן משלמות לסייעות את כל רכיבי השכר הנדרשים. לטענת הארגון הפרות אלו קיימות בעיקר ברשויות חרדיות וערביות, אך גם ברשויות אחרות. המדובר בעיקר בסייעות החרדיות של המוכש"ר, והן בחברות הבת של הרשויות המקומיות או ברשויות עצמן.
לדבריהן, יש הפרה קבועה של זכויות הסייעות וחוסר אחידות בתנאים שהן מקבלות לרבות פגיעה בניצול ימי חופשה ביולי–אוגוסט. לצד רשויות שמפרות את זכויות הסייעות יש רשויות שיש ביכולתן לתת שכר גבוה יותר לסייעות והן עושות כך. סוגיה נוספת היא כאמור, העסקה במשרה חלקית. מארגונים המלווים סייעות עולה כי בגנים רבים אין יישום של יום לימודים ארוך, כך שסייעות רבות עובדות ב-%83 משרה ועובדות הצהרונים מחליפות אותן עד שעה מאוחרת יותר. אם העובדת ממשיכה לעבוד בשעות הצהרון בארגון המפעיל תנאי ההעסקה שלה נמוכים יותר ופוגעים ברמת השכר.
האם תנאי שכרם של עובדי ההוראה החרדיים ישתפרו בשנים הקרובות? נראה כי הכל תלוי במורים ובמורות בעצמם. רק הם יכולים להביא לשינוי המיוחל במצבם, אם רק יתאגדו וייצאו למחות על העוולות שנעשות להם במערכת החינוך.
"יש צורך בפיקוח מקיף על ניהול הכספים במוסדות החינוך החרדי", מסכמות צ'רנוביצקי ופלדמן את המחקר שלהן, "הפתרון המיטבי, שיחסוך את הבעיות והכשלים הללו, הוא כמובן העברה של עובדי ההוראה להעסקה ישירה על ידי משרד החינוך".
קרדיט:
החצר האחורית של החינוך בישראל מערכת החינוך החרדית
מיכל צ‘רנוביצקי ודבורה פלדמן
עיצוב: עדי רמות