חוויית המגורים והגישה לדיור בר השגה הן ללא ספק הזירות המרכזיות כשזה מגיע לפערים החברתיים במגזר החרדי. דו"ח מבקר המדינה מזהה את כשלי רשויות התכנון, אך אינו מתייחס כלל לאחריות הרשויות החרדיות.
התשובה לסוגייה זו מתחילה במעורבות יחידים מהציבור בקהילה והיכרות עם כל הזכויות המגיעות להם
הציבור החרדי בישראל מתמודד עם מצוקת דיור בממדים חסרי תקדים. זוהי אחת הסוגיות הבוערות ביותר כיום שמעצימה ביתר שאת את הפער החריף באיכות החיים בין המגזר החרדי לכלל האוכלוסייה.
כעת, ממצאי דו"ח מבקר המדינה אייר התשפ"ג (מאי 2023), שופכים אור על אפליה מערכתית עמוקה ומציגה תחזיות דמוגרפיות מדאיגות הדורשות פעולה יזומה בהקדם. עם זאת, ייתכן מאוד שהתשובה למשבר אינה תלויה רק במעשיהם ומחדליהם של רשויות התכנון והממשלה. כפי שמיד נראה, לרשויות החרדיות אחריות ניכרת במצב.
על אף האחריות שלא ניתן להתעלם ממנה של הרשויות החרדיות, אחריות זו לבדה לא תוביל לפתרון. זהו הרגע לוותר על הנוחות שבהפניית האצבע המאשימה על אחרים ולפתח פתרונות ברי קיימא העונים לצורכי השעה. הכוח שלנו כקהילה עומד היום למבחן. המעורבות שלנו כיחידים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות תוכל להגדיר מחדש את טווח האפשרויות שלנו בעתיד ולהבטיח חוויית מגורים בטוחה וראויה יותר: ''הזכות לדיור הולם''.
היקף המשבר נרחב מתמיד
משבר הדיור הניצב בפני הציבור החרדי אינו בא לידי ביטוי רק בחוסר בבניית יחידות דיור. מדובר בסוגיה מערכתית שמקורה בדרכי פעולה מפלות ובליקויים במדיניות. בפרק "פעולות הממשלה בנושא הדיור לאוכלוסייה החרדית", המופיע בדו"ח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2023, ממחישים הממצאים היטב את גודל המשבר וחושפים כי בין 2017 ל-2021, רק 4% מתוכניות הדיור המאושרות יועדו לציבור החרדי. מדובר בשיעור זעום שאינו משקף ולו במעט את חלקה של החברה החרדית באוכלוסייה הכללית ובטח שלא את שיעור גידול האוכלוסין הצפוי.
הלכה למעשה, מדובר בכמות זניחה של 25,000 יחידות דיור מתוך 623,000 יחידות הדיור שאושרו לבנייה בשנים אלו בפריסה ארצית. נתונים מדאיגים אלו מחדדים את הפער החריף בין הקצאת משאבי הדיור לבין הצרכים הדוחקים של האוכלוסייה החרדית. למרות הנוכחות הדמוגרפית המשמעותית של הקהילה, יוזמות הדיור כושלות ומנציחות יותר מתמיד את ההדרה החברתית ואי השוויון.
חשוב שנבין, החברה החרדית מפגינה את קצב גידול האוכלוסין הגבוה ביותר בישראל העומד כיום על 4% על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה. בשנת 2009 מנתה האוכלוסייה החרדית 750 אלף איש ובשנת 2022 זינק מספרה ל-1.28 מיליון. כיום, עומד חלקה היחסי באוכלוסיית ישראל הכללית על כ-13% ועד שנת 20230, צפוי שיעור זה לזנק אל 16%, כאשר בשנת 2033 צפוי להגיע מספר החרדים בישראל לשני מיליון. זוהי אוכלוסייה צעירה ביותר ולכן, נדרשת לפתרונות דיור העונים לצרכי משפחה כאשר היכולות הפיננסיות לא פעם מוגבלות. אתגר זה מדגיש ביתר שאת את היקפי המשבר שהמצב הנוכחי טומן בהמשך הדרך. עם גידול אוכלוסייה כה מהיר, הביקוש לדיור בציבור החרדי צפוי להסלים באופן דרמטי, מה שמחריף את דחיפות המשבר.
תוצאה של אפליה רבת שנים
בלב משבר הדיור החרדי ניצבת אולי בין היתר גם מדיניות מפלה לכאורה, למרות יוזמות ממשלתיות שמטרתן לקדם גישה שוויונית לדיור, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר. הממצאים בדו"ח מבקר המדינה חושפים עד כמה מאמצי התכנון אינם מצליחים לספק מענה עקבי לביקוש לדיור בקרב הציבור החרדי.
נבחרי הציבור החרדי, אמנם, מגלגלים את האחריות בחזרה אל מוסדות השלטון והממשלה תחת זעקת האפליה. עם זאת, כשלים רבים רובצים דווקא לפתחן של הרשויות החרדיות ואנשי המפתח הפועלים במסגרתן. תהום מערכתית זו באה לידי ביטוי בצורות שונות, החל מרשלנות רבתי בכל הנוגע לטיפול בתשתיות לקויות בשכונות החרדיות ועד למכשולים בירוקרטיים הפוגעים בפיתוח מיזמי דיור המותאמים לצרכי הקהילה ועידוד דה פקטו (ולו בעקיפין) של בנייה פיראטית וצפופה, הנעדרת תשתיות נאותות ואיכות חיים נורמטיבית. כתוצאה מכך, חרדים מתמודדים עם חסמים המעכבים את יכולתם להבטיח דיור מתאים ומנציחים מעגלים של עוני ודחיקה לשוליים.
מדובר בסוגיה רחבה בהרבה משאלת זמינות פתרונות דיור (או יחידות דיור למצער) ולכן, ממצאי מבקר המדינה בשלב זה מציגות תמונה חלקית מאוד. זו גם הסיבה לכאורה, בה נראה כי ממצאים אלו כיום פוסחים על האחריות של הרשויות החרדיות ומעצבי המדיניות מתוך המגזר למצב.
המשבר בא לידי ביטוי גם באתגרי ניהול עירוני וכשלים תברואתיים חמורים הפוגעים גם בתנאי המחייה בפתרונות הדיור הקיימים, והן בחוסר תכנון ואכלוס שכונות ללא מענה מוקדם לצרכי הציבור כדוגמת שטחים ציבוריים ומבני חינוך ועוד, כולנו עקבנו בזעזוע אחר מכת החולדות המחמירה כיום בעיר בני ברק. על אף מאמצים נרחבים לטפל בבעיה, עדיין מדובר במשבר תברואתי חסר תקדים, מסוכן ובעיקר, כזה המשקף את אוזלת היד וחוסר הידע המקצועי הניכרים, שמשקף לדעת רבים חוסר בסיסי בשירות הציבור משלם המיסים התולה עיניו למשרתי הציבור האמונים קודם וראשית כל על צרכים בסיסיים מסוג זה.
עם זאת, זהו רק תסמין לאתגרים רחבים הרבה יותר בתשתיות העירוניות המשפיעים באופן לא פרופורציונלי על קהילות חרדיות. מפינוי הפסולת ועד לתשתיות המים, ובכלל המחויבות לציבור ולשם עוד ישנה עדיין דרך ארוכה. השיטה בה נבחרים משרתי ציבור על פי אמות מידה חברתיות כלליות ותוך ציות לדעת תורה, מביאה אל פתחו של הציבור אתגרים שכשרה השעה להעיר את תשומת הלב אליהם, בשעה שנחתמים דילים פוליטיים, חלוקת משאבים ותקציבים הציבור הפשוט והאזרח הקטן נותרים ללא ייצוג הולם וזכויות הפרט הולכות לאיבוד.
במובנים רבים, בני ברק לדאבון הלב מגלמת בתוכה את הסטריאוטיפ החרדי כולו. כעיר חרדית למהדרין, היא גם מהווה מופת לא מחמיא בלשון המעטה לניהול קלוקל, סיאוב ניהולי לכאורה וכישלון במתן שירות ראוי לתושבים. זוהי ההתנהלות שראינו פעם אחר פעם באירועים כמו משבר הקורונה ואסונות מירון וגבעת זאב. מן השטח מתבהר כי נדרש פתרון עומק, הכולל החלפה של סוגי פחי האשפה, התוויית מועדי פינוי מסודרים והקצאת משאבים לפתרונות תברואתיים מקיפים. חבר מועצת העיר יעקב וידר תקף באחת מישיבות העירייה את חברי המועצה, שהשיבו בביטול ואף בצחוק לטענותיו לחומרת המצב. בינתיים, בצעד שמידת האבסורדיות שלו זועקת לשמיים, מדווח כי בסוף שנת 2022 הגדילה העירייה לעשות וקיצצה כמיליון ₪ מתקציב התברואה על מנת לתקצב חגיגות בעיר.
המקור לכשלים אלו אינו נקודתי, אלא מצביע על היעדר חשיבה אסטרטגית בקרב ההנהגה החרדית, מובילי המדיניות ואנשי הרשויות בריכוזים עירוניים אלו. ללא תכנית אפקטיבית המפנה את המבט לטווח הארוך, לא ניתן יהיה לשפר את רמת החיים הכוללת, בעיקר כשמדובר באוכלוסייה בעלת קצב גידול כה משמעותי. נוהלי פינוי פסולת חסרי תכנון לכאורה, גישה מוגבלת לשירותים ציבוריים, חוסר מודעות ציבורית לצד הצלחה פוליטית המצויה 'בכיסם' של משרתי הציבור, תורמים להרעה בתנאי ובאיכות החיים של הפרט ושל קבוצות רבות בערים וברשויות החרדיות. אתגרים אלה לא רק מהווים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים ממשיים, אלא גם מנציחים פערים סוציו-אקונומיים המעכבים את מאמצי פיתוח הקהילה ופוגעים ישירות באיכות החיים של האזרח החרדי גדול כקטן במקביל, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי השקעה זו בתשתיות אינה רק לוקה בחסר, אלא גם אי שוויונית בתוך המגזר החרדי עצמו. בעוד בני ברק נאבקת במכת חולדות, זוכה העיר ביתר כבר במשך עשורים ברציפות ל-5 כוכבי יופי מטעם המועצה לישראל יפה, אין להקל במשמעות הדבר. מדובר בהישג רב מערכתי המעיד לא רק על חוסר השקעה בנוי וצמחייה, אלא ברמת הבסיס כגון ניקיון ותברואה, הקצאת ותחזוקת מבני ציבור ושטחים ציבוריים לכאורה. משמעות הדבר בפועל היא שאם רוצים ומיישמים תוכנית יזומה, בהחלט ניתן להבטיח חיים ראויים וחוויית מגורים נעימה גם ביישובים החרדיים. להנהגה המקומית, אם כן, יד ניכרת בדבר.
הפתרון למשבר נמצא בידינו
בשנים האחרונות אנו למדים עד כמה האמרה "אם אין אני לי מי לי'' רלוונטית מתמיד. רבים מגלים מעורבות אזרחית מהווה כלי רב עוצמה לקידום שינוי בתוך הקהילה בכלל ובפרט בציבור החרדי
גם במהלך פרשת הרפורמה המשפטית ועל אחת כמה וכמה באירוע הנורא מכל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, היוזמה האזרחית הוכיחה כי היא מקור הכח והחוסן שבכוחו להשפיע ולחולל שינוי. הניתוק המתואר בין משרתי הציבור החרדי ובין צרכי השטח, המקצועיים והפרטניים, הם תולדה של חוסר מודעות וחוסר מעורבות של האזרח הפרטי מבעוד מועד כדי למנוע, להתריע ולוודא שהזכויות המגיעות לכל אחד ואחת מהתושבים ולקבוצות שונות – כהוגן וכדין.
אנו ב"נתיבות המשפט" משקיעים מאמצים נרחבים על מנת להעצים יחידים ויוזמות בקהילות החרדיות, להנגיש מידע ונתונים בעלי חשיבות ולטפח מעורבות אזרחית נרחבת, כמו גם לחשוף תופעות פסולות והכרת מיצוי הזכויות, העצמה ומתן כלים להשמעת קול, לפעולה פשוטה מהספה בבית בקלות ובפשטות כדי להציף, להתריע ולזעוק לא פעם כל אחד ואחת ביחד ולחוד תוך ריכוז כח רב של אזרחים רבים, על מנת להבטיח טיפול ושירות הולם.
הטיפול במשבר הדיור מחייב מאמצי שיתוף פעולה בין סוכנויות ממשלתיות, ארגונים קהילתיים אשר יועצמו עשרת מונים תוך מעורבות החברה האזרחית, אשר תתריע ותשמיע קול ללא פחד ומורא, ותדרוש תשובות ממשרתי הציבורי ומנהלי המשאבים והתקציבים העירוניים והממשלתיים, שלא יוכלו להסתתר במחשכים ויידרשו לתת דין וחשבון ציבור הגברת התיאום והשיתופיות, הקצאת משאבים מספקים ויישום התערבויות ממוקדות המותאמות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית יכולים להוביל שינוי מהפכני גם בהיבט חשוב זה של איכות וזמינות הדיור, ובעיקר יצירת נורמות חדשות מול משרתי הציבור המחויבים לציבור, למנהל תקין ושקיפות ולאינטרס החברתי!
הכל תלוי בנו!
בשולי הדברים, נזכיר ונציין כי ארגון נתיבות המשפט מהווה כתובת ליוזמה אזרחית חרדית מסוג זה, החיבור והמעקב אחר פעולות העמותה, השותפות ביוזמות העמותה כמו כתיבה, תגובה ופעילות אקטיביות פשוטות וקלות יחסית שהעמותה מקדמת וכן לא פחות חשוב תמיכה כספית בכל סכום שהוא בפעילות העמותה, מזניקים את יכולות הפרט בציבור החרדי להשפיע ולבטא באופן משמעותי את קבלת הזכויות המגיעות לכל אחד ואחת.