top of page

איך המידע יכול לעזור לי?

ניתן להגיש בקשות מידע למטרות רבות, הנפוצות ביניהן:

1. פיקוח ובקרה

כאזרחים מעורבים אתם רוצים לדעת מה קורה ברשות העירונית, מה עושים עם כספי הארנונה או משאבים ציבוריים אחרים, מה אופן חלוקת התקציב וכדומה.

2. אכיפה בררנית

קיבלת דו"ח או קנס. אתם רוצים לדעת האם הרשות אכן אוכפת וקונסת באופן מסודר או שהיא נפלה דווקא עליכם שלא כחוק? הגישו בקשת מידע.

3. הרתעה

בקשת מידע מאותתת לרשות כי אתם מעורבים עם היד על הדופק. לעיתים די בה כדי לגרום לדברים להתנהל כשורה ולחזור למסלולם התקין.

איזה סוג מידע אתם יכולים לבקש:

באופן עקרוני, אתם זכאים לבקש כל סוג אפשרי של מידע, כל עוד אינו פוגע בביטחון המדינה או בפרטיות של אזרח או צד שלישי.

להלן דוגמאות לסוגי מידע שאתם זכאים לקבל בזכות מכוח החוק, הן כאשר מדובר במידע אישי, והן כאשר מדובר במידע ציבורי מכוח היותכם תושבי המדינה:

מידע ציבורי:

  • הגשת בקשה לקבלת מידע ציבורי על שימוש בכספי ומשאבי ציבור.

  • נתונים שונים – כגון: מדדי איכות האוויר בעיר, ביקורות ודו"חות

  • העתקים של מסמכים, חשבוניות, פרטוקולים ועוד ככל ואינם מוחרגים בחוק

  •  מידע על המתרחש בממשלה ובכנסת

  • עיון בתיק בית משפט, ככל ולא מדובר בדיון בדלתיים סגורות

מידע אישי:

  • עיון ברשומה רפואית

  •  קבלת מידע מהרשומה הרפואית.

  • זכות עיון במידע הפלילי שלכם (באמצעות המרשם הפלילי שבמשטרת ישראל).

  • העברה יזומה של מידע ממערכת הבריאות להורים בנפרד.

  •  קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי בנוגע לילד להורים שחיים בנפרד.

  • זכות עיון בהליך אישי הנוגע לכם בבית המשפט

הגישו בקשת מידע בשלבים הבאים:

ניתן להגיש בקשות מידע למטרות רבות, הנפוצות ביניהן:

1. אתרו את מקור המידע

חשבו באיזה רשות או גוף ציבורי עשוי להימצא המידע שאתם מחפשים. אגף הגבייה, מחלקת הנדסה בעירייה, משרד המשפטים או כל גוף אחר. באתר חופש המידע תוכלו למצוא את רשימת הגופים המלאה שתוכל לעזור לכם. אתם יכולים גם להיעזר בחיפוש פשוט בגוגל.

2. ודאו שהרשות כפופה לחופש המידע

החוק מפרט איזה רשויות כפופות לחוק חופש המידע, וודאו שהרשות שהמידע אצלה כפופה לחופש המידע.

הנה הרשימה לדוגמה:

 ◆  הממשלה ומשרדי הממשלה

◆  רשויות מקומיות

◆  יחידות סמך

◆  לשכת הנשיא

◆  כנסת ישראל

◆  מבקר המדינה

◆  חברות ממשלתיות

◆  בתי משפט

◆  תאגידים סטטוטוריים

◆  תאגידים בשליטת רשות מקומית

◆  מפעל הפיס

◆  קופות חולים

◆  מועצות דתיות

◆  מוסדות להשכלה גבוהה (מידע על הניהול הכספי)

◆  חברות עירוניות

◆  תאגידי ספורט

◆  החברה להשבת נכסים של נספי שואה (מלבד מידע על נכסים של נספי השואה)

3. אתרו את הממונה על חופש המידע ברשות

כל גוף שמחויב בחופש המידע ברשימה שציינתי מעסיק ממונה על חופש המידע אליו רצוי להפנות את בקשת המידע שלכם. אתם יכולים לעשות זאת באמצעות פניה באתר הרשות שתשלח אליו את הפנייה אוטומטית או לברר מי הממונה באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע.

4. נסחו את בקשת המידע

שימו לב, בקשת מידע יכולה לכלול דרישה למידע ולנתונים בלבד, כלומר דבר מה אשר יש לו עותק פיזי. בקשה אינה יכולה להיות דרישה "לידע", כלומר לתשובה לשאלה מדוע קיימתם את הישיבה, מי חיבר את הדו"ח וכדומה.

עם זאת, בפועל, על ידי ניסוח נכון של הבקשה למידע, אפשר לקבל תשובה מהרשות שתכלול בתוכה גם ידע. לדוגמה: "האם נערך מכרז בנושא פלוני? ככל שנערך המכרז אבקש לקבל העתק ממנו". או "אבקש את פרטי ההתקשרות למכרז פלוני?"  לעיתים כדאי לשקול להגיש מספר בקשות דומות לגופים שונים  כדי להגדיל את הסיכויים לקבלת המידע הנדרש.

בקשת מידע יעילה כוללת שלושה היבטים:

  1. מחקר מקדים על הנושא הנדון בבקשה ואודות האנשים הקשורים בו.

  2. בקשה מפורטת, ברורה (ולא עמומה) התחומה בתאריכים ובזמנים.

  3. חלוקת הבקשה לסעיפים ייעודיים בהתאם לנתונים הנדרשים. בדרך זו, הרשות תצטרך להגיב לכל סעיף בנפרד והאפשרות לסירוב או התחמקות ממענה לכלל הבקשה תצטמצם.

 

דוגמה לניסוח של בקשת מידע:

לכבוד:­­­ ______

תאריך: _______

ממונה פניות הציבור במשרד ______ (רשימת ממונים מצויה באתר היחידה לחופש המידע)

בכתובת המייל: ________

 

הנדון: בקשת מידע לפי חוק חופש המידע בעניין _________

 

סוג המידע המבוקש ופירוט אודותיו:

  1.  הסבר אופציונלי אודות חשיבות המידע אודות ההצדקה במסירתו.

  2.  בקשה לקבל את המידע בפורמט שמתאים לקבצי חיפוש, כגון אקסל.

  3. איך נרצה לקבל את המידע – דואר, אימייל, פקס

  4. באיזה פורמט – PDF, WORD, EXCEL. מומלץ לבקש את החומרים בפורמט דיגיטלי שניתן להעתיק ולערוך עליו חיפוש, ולא בצורה סרוקה.

  5.  בקשה לטפל בבקשה בפרק הזמן הרלוונטי.

  6.  הערה אופציונלית: כשמדובר בחלקי מידע הנוגעים לפרטיות, למדיניות או למוחרגים בסייגי מסירה, אפשר לפי כל דין להשחיר את הפרטים הרלוונטיים.

 

שם, פרטים ליצירת קשר וחתימה

5. שלמו עמלת הגשה או קבלו פטור

 עלות הגשת מידע היא 20 ש"ח. עמותה עם אישור ניהול תקין וגופי מחקר זכאים לפטור מאגרה. כמו כן, אם מדובר במידע חייב בפרסום, אינכם חייבים לשלם עמלה כלשהי.

6. עקבו אחרי בקשת המידע

לאחר הגשת הבקשה למידע, אתם צפויים לקבל דואר אלקטרוני ובו מספר אסמכתא וקישור למעקב אחרי סטטוס הבקשה. תוכלו לברר כי הבקשה התקבלה, מי מטפל בבקשה ובאיזה שלב נמצא מענה לבקשה. רצוי ואף מומלץ לעמוד בקשר ישיר עם הממונה על חופש המידע

ברשות שאליה נעשתה הפנייה.

הרשות חייבת להשיב לכם תוך 30 יום. 

אם יש צורך מיוחד בזמן נוסף הרשות רשאית להאריך ל-60 ואף ל-120 יום. זאת לאחר נימוק מפורט ומספק בכתב המבהיר שמדובר במשימה חריגה ומורכבת. השתדלו במהלך כל הקשר שלכם עם הממונה והרשות לתעד כל שלב בתהליך כדי שתוכלו בהמשך להעביר אותו לצד שלישי.

אם הרשות אישרה את בקשת המידע עליה לספק אותו תוך 15 יום מהאישור. אם לא, היא רשאית לנמק זאת באמצעות טענה לפגיעה בביטחון המדינה, בפרטיות של אזרח, פגיעה בסוד מסחרי או בכך שהמידע אינו ברשותה והוא אצל גוף אחר.

הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים – אם לא קיבלתם מענה לבקשת המידע שלכם תוך 45 יום, או אם הנימוק של הרשות לא מספק אתכם – הציגו את האסמכתא לפנייה יחד עם התיעוד של כלל התהליך לבית המשפט לעניינים מנהליים.

מדריך הזכות למידע

מעולם לא היה קל ופשוט יותר להיות בסוד העניינים

מדריך זה אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו ונועד להאיר את עיני הקורא.

המידע הוא כוח השייך לאזרחים. לכן הם זכאים לפנות בבקשת מידע לכל עובד ציבור או גוף ציבור כלשהו ולבקש מידע בלי כל צורך לנמק – כך קובע חוק חופש המידע.

 שימו לב, אתם לא צריכים להסביר למה אתם מבקשים את המידע, כי הוא שלכם. לכן ברגע שביקשתם מעובד הציבור חייב על פי החוק לספק לכם את מלוא הפרטים.

 חופש המידע מאפשר לאזרחים לדעת ולהבין מה מתרחש בכספי המיסים ובכסף הציבורי ששייך להם, הוא גם מאפשר להם לבקר, למנוע שחיתויות וכן להשתלב, לפעול בצורה מושכלת יותר ולמנוע טעויות מצערות.

 מסקר מקיף שערך ארגון 'נתיבות המשפט' עלה כי שיעור גבוה מאוד מבני המגזר החרדי אינם מכירים את הזכויות ואת הכלים למימושם. בין היתר נמצא כי כ-90% מבני המגזר אינם מכירים את הפרוצדורה של בקשת מידע.

מדריך זה נכתב במטרה להנגיש ידע וכלים למיצוי זכויות אזרחי.

הרשות לא חייבת להיענות לפנייה במקרים הבאים:

  1. פגיעה בביטחון המדינה –  אם לדעת הרשות או עובד הציבור המענה לבקשה עלול לפגוע בביטחון המדינה כמו הענקת ידע משמעותי לאויב.

  2. פגיעה בפרטיות – אם הידיעה עלולה לפגוע בשלומו או בפרטיותו של אדם, הרי שגם אז רשאי עובד הציבור שלא להיענות לה.

  3. החרגה מפורשת בחוק – בקשה הנוגעת לדין ספציפי שקיימת בו הוראה המתירה לעובד ציבור לקבל את ההחלטה ללא מתן נימוקים.

  4. סוד מקצועי – הידיעה מוגדרת סוד מקצועי או ידיעה סודית על פי החוק.

  5. בקשה למינוי או תפקיד – מקרים נוספים בהם ניתן לא לקבל פנייה היא אם הפנייה דורשת למנות את הפונה לתפקיד או למשרה כלשהי.

bottom of page