הגישו בקשת מידע בשלבים הבאים:

ניתן להגיש בקשות מידע למטרות רבות, הנפוצות ביניהן:

1. אתרו את מקור המידע

חשבו באיזה רשות או גוף ציבורי עשוי להימצא המידע שאתם מחפשים. אגף הגבייה, מחלקת הנדסה בעירייה, משרד המשפטים או כל גוף אחר. באתר חופש המידע תוכלו למצוא את רשימת הגופים המלאה שתוכל לעזור לכם. אתם יכולים גם להיעזר בחיפוש פשוט בגוגל.

​

2. ודאו שהרשות כפופה לחופש המידע

החוק מפרט איזה רשויות כפופות לחוק חופש המידע, וודאו שהרשות שהמידע אצלה כפופה לחופש המידע.

הנה הרשימה לדוגמה:

 ◆  הממשלה ומשרדי הממשלה

◆  רשויות מקומיות

◆  יחידות סמך

◆  לשכת הנשיא

◆  כנסת ישראל

◆  מבקר המדינה

◆  חברות ממשלתיות

◆  בתי משפט

◆  תאגידים סטטוטוריים

◆  תאגידים בשליטת רשות מקומית

◆  מפעל הפיס

◆  קופות חולים

◆  מועצות דתיות

◆  מוסדות להשכלה גבוהה (מידע על הניהול הכספי)

◆  חברות עירוניות

◆  תאגידי ספורט

◆  החברה להשבת נכסים של נספי שואה (מלבד מידע על נכסים של נספי השואה)

​

3. אתרו את הממונה על חופש המידע ברשות

כל גוף שמחויב בחופש המידע ברשימה שציינתי מעסיק ממונה על חופש המידע אליו רצוי להפנות את בקשת המידע שלכם. אתם יכולים לעשות זאת באמצעות פניה באתר הרשות שתשלח אליו את הפנייה אוטומטית או לברר מי הממונה באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע.

​

4. נסחו את בקשת המידע

שימו לב, בקשת מידע יכולה לכלול דרישה למידע ולנתונים בלבד, כלומר דבר מה אשר יש לו עותק פיזי. בקשה אינה יכולה להיות דרישה "לידע", כלומר לתשובה לשאלה מדוע קיימתם את הישיבה, מי חיבר את הדו"ח וכדומה.

עם זאת, בפועל, על ידי ניסוח נכון של הבקשה למידע, אפשר לקבל תשובה מהרשות שתכלול בתוכה גם ידע. לדוגמה: "האם נערך מכרז בנושא פלוני? ככל שנערך המכרז אבקש לקבל העתק ממנו". או "אבקש את פרטי ההתקשרות למכרז פלוני?"  לעיתים כדאי לשקול להגיש מספר בקשות דומות לגופים שונים  כדי להגדיל את הסיכויים לקבלת המידע הנדרש.