הגיעו מים עד (פיקוח) נפש!

הבנייה הפיראטית בחברה החרדית מסוכנת ומציבה מראה של הפקרות ורשלנות

באפריל 2023 פורסם הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, שהתייחס, בין שאר הנושאים שבו, גם להיבטים הנוגעים לקידום פתרונות הדיור המיועדים לאוכלוסייה החרדית. אמנם, דו"ח זה לא הפתיע איש (שכן מצוקת הדיור וצפיפות האוכלוסין הן מבעיות האוכלוסייה החרדית המוכרות יותר גם מחוץ למגזר ספציפי זה) אולם הוא חידד והציף את הסחבת, הבירוקרטיה וחוסר יכולתם של המדינה ושל יזמים פרטיים להוציא תוכניות כאלו לפועל. ואין המדובר בעניין של מה בכך, שכן, על פי ההערכות, בכל שנה מתחתנים ומקימים בית לישראל קרוב לכ-8,000 זוגות חרדים.

ראוי לציין, כי השימוש במונח "מקימים בית בישראל" בהקשר זה הינו, במובן מסוים, לעג לרש. זאת, מאחר ומצוקת הדיור הבוערת במגזר החרדי מובילה, כבר כיום לכך, שמאות משפחות חרדיות מתגוררות במבנים ובחללים (כדוגמת גגות בניינים, מחסנים וחניונים) שאינם מיועדים למגורים והוסבו לכך באופן שאינו חוקי. וזאת, להזכירכם, כיום, כשחלקו היחסי של המגזר החרדי באוכלוסיית ישראל עומד על 12.5%. מכיוון שדו"ח מבקר המדינה נוקב גם בהערכה כי עד לשנת 2035 המגזר החרדי עתיד לגדול ולהגיע לכדי כ-19% מכלל האוכלוסייה בישראל, חשוב, במקביל להפעלת הלחץ על הגופים הממשלתיים, גם לגבש ולנקוט אף מבית, כקהילה, בצעדים שונים שמטרתם היא עצירת ההפקרות מסכנת החיים - עצירת הבנייה הפיראטית בערים ובשכונות החרדיות.

בתחילת חודש ינואר השנה, אירע אסון קשה מנשוא - קיר, שנבנה, כנראה, בצורה בלתי חוקית בבניין בשכונת בית ישראל שבירושלים, קרס ומחץ תלמיד ישיבה צעיר שישן בדירה הסמוכה. קיר משותף זה בין הדירות, שככל הנראה, קרס בשל עבודות שיפוצים שהתבצעו במקום, קבר תחתיו את הבחור והמחלצים שהגיעו למקום פינו אותו במצב אנוש לבית החולים, שם נקבע מותו. אם היינו נאיביים ואופטימיים, היינו, אולי, עשויים להתייחס לטרגדיה זו כאל מקרה "בודד" שאינו מאפיין את המגזר החרדי, אולם המציאות היא כי מקרה זה מגיע לאחר לא מעט אסונות חמורים (שהבולטים בהם היו אסון מירון בל"ג בעומר - 30 באפריל 2021 - י"ח באייר ה'תשפ"א והאסון בבית הכנסת של חסידות קרלין סטולין בגבעת זאב בכניסת חג השבועות - ה' בסיוון ה'תשפ"א - 16 במאי 2021) שגבו חייהם של עשרות אנשים והותירו מאות אנשים פצועים בדרגות חומרה שונות. אירועים אלה, חמורים יותר וחמורים פחות, מוכרים יותר ומוכרים פחות, מעידים כאלף עדים על כך, כי גישת "איש הישר בעיניו יעשה" גוברת, לרוב, על הציווי הבסיסי של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

כשה"תופעה" מתגברת והופכת למגיפה

מרבית בני המגזר החרדי בישראל מתגוררים כיום בירושלים ובבני ברק ובערים הסובבות אותן, כדוגמת ביתר עילית, בית שמש או מודיעין עילית. ריכוזים משמעותיים של משפחות נמצא גם באשדוד או באלעד. בשל מאפייניו המובהקים של מגזר זה (הן הדתיים והן הסוציו-אקונומיים), רק משפחות חרדיות מעטות מתגוררות בשכונות מעורבות או בערים מעורבות, ולכן, מצוקת הדיור ועניין הבנייה הפיראטית במגזר החרדי עשויים פחות להיות נוגעים להן. 

על פי נתוני הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה, מידי שנה, נבנות קרוב ל-20,000 יחידות דיור באופן בלתי חוקי בישובים ובריכוזי אוכלוסין של המגזר החרדי. אולם, בדומה לנתונים אחרים הנוגעים לקהילות סגורות, המספרים הרשמיים המדווחים נמוכים בהרבה מהמציאות בפועל. אולם, גם בהתייחסות למספרים הרשמיים, אין להקל ראש בחומרתה של תופעה, זו, לא רק מכיוון שהיא מהווה הפרה של חוקי מדינת ישראל ומהווה סיכון ברור לחיי אדם, אלא אף מכיוון שהיא יוצרת לא מעט בעיות נוספות, ברבדים השונים לגמרי ו"רחוקים" בהרבה יותר מהאסוציאציה המיידית של הסיכון לחיי הפרט המקושר לרוב לעבירות הבניה.

הפרט, הכלל והיוצא מן הכלל

הפרט

גם מעיון חטוף בעיתונות ובאתרי החדשות החרדיים ניתן ללמוד כי בעשור האחרון לבדו התרחשו אינספור תאונות ותקריות מצערות כאלה - מפיצוצים שמקורם בליקויים במערכות הגז דרך שריפות ועד לקריסות מבני מגורים. בין אם בשל חוסר בהיתרים מתאימים ובין אם בשל פיקוח לקוי, עובדתית, רבים מהאירועים הללו הסתיימו בפציעות חמורות ובמוות. במקרים אחרים ("קלים" יותר, יחסית), מצאו עצמן המשפחות כשהן חסרות קורת גג ועם נזקים שהיקפם מגיע למיליוני ₪ לרכושן. מכיוון שלרוב המדובר בבנייה שאינה חוקית ובמערכות המותקנות ללא פיקוח מקצועי ואישור - הכיסוי הביטוחי אינו חל על אירועים אלו ועל תוצאותיהם והמשפחות שנפגעו בהם מצאו את עצמן עומדות מול שוקת שבורה וללא מענה ברבדים השונים.

הכלל

גישת ההתנהלות הרווחת בקרב המגזר החרדי בכל הנוגע לציות לתקנות ולחוקים (בין אם בנוגע לבניה, נשירה ממוסדות חינוך ו"תכתיבים" אחרים שאינם מגיעים מתוך החברה החרדית-עצמה) אינה יוצרת רק בעיה נקודתית-אישית של המפר אותו מול הרשויות, אלא נוגעת להיקפים רחבים בהרבה. למשל, בניה שמתבצעת ללא אישור של הרשויות וללא התחשבות בתכנון התשתיות המסודר, מפעילה עומס עצום על התשתיות הקיימות, בשל שינוי היקף הצורך שעימו תשתיות אלו נדרשות להתמודד. הסיכונים הבריאותיים (זיהומים ועלייה בתחלואה) אינם מאחרים להגיע, ולצד הסיכונים הבטיחותיים-המיידיים, יופיעו גם נזקים סביבתיים רחב-היקף בשל היעדר תשתיות ראויות ומתפקדות.

היוצא מן הכלל

הבנייה הפיראטית והזלזול בתכתיבי החוק אינם בעייתיים, אך ורק, מההיבט החוקי של העניין, אלא שהם גם מהווים עבירות על איסור דאורייתא, שהרי אנחנו כבר חיים על פי העיקרון כי "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'). לפיכך, אנו נדרשים לעשות כל שביכולתנו בכדי למנוע פגיעה מסכנת חיים - בין אם אלו חיינו-אנו, חיי הקרובים לנו או, אפילו, חייהם של אנשים שאיננו מכירים.

חשוב לומר, כי ההקשר בין הלכה זו לסוגיית הבנייה הפיראטית במגזר החרדי אינה, אך ורק, פרשנות שאנו, בנתיבות המשפט, עושים. מעבר לעובדה הגלויה כי המדובר בתופעה המסכנת, באופן ברור (מיידי או מתמשך), את חייהם של חפים מפשע, פוסקים רבים (ביניהם הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב שטיינמן זצ"ל) כבר גינו באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את תופעת הבניה הבלתי חוקית. הרב אלישיב זצ"ל, למשל, קבע כי בניה פיראטית היא סכנה חמורה לחיים ויש להימנע ממנה בכל מחיר. הרב עובדיה, מצידו, אף הגדיל עשות וטען כי מדובר בעבירה על ההלכה שעליה יש להיענש.

פסיקות אלו של חכמים וגדולים מאיתנו בתורה מבהירות כי, בכל הנוגע לעבירות בניה, אין המדובר, אך ורק, בסוגיות שעניינן זהירות נדרשת או היגיון בריא, אלא שהמדובר בפיקוח נפש של ממש, וכל המפר אותן כאילו שפך דמים. 

המערכה על תדמיתה המוסרית והערכית של החברה החרדית

במאמרים רבים עסקנו בעבר הזכרנו את הנזקים התדמיתיים אותם גורמת החברה החרדית לעצמה עקב ההתבדלות, חוסר הרצון לנהל דיאלוג עם החברה הישראלית הסובבת אותה, כמו גם הבוז והזלזול בחוקי מדינת ישראל. הלך רוח זה (הנסמך, במידה רבה, על "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"), הממקם, בצד אחד של המפה את החברה החרדית, אורחותיה, דרכיה ואמונותיה, ומנגד, בצידו השני של המתרס - את שאר מדינת ישראל ובעיקר את מוסדות השלטון שלה, מגביר את הקרע ואת חוסר הקבלה וחוסר ההבנה שבין הצדדים, ואף מנציח את תדמיתו הבעייתית (בלשון המעטה) של המגזר החרדי בעיני החברה הישראלית ובעיני המוסדות הממשלתיים השונים.

כיצד נוכל לשנות את התמונה?

חרף הסיכונים הברורים שבהם מעמידה הבניה הפיראטית את החברה החרדית, היא, למרבה הצער, מושרשת עמוק למדי בתרבות הבניה של מגזר זה. מתוך התובנה כי גישה זו לא נוצרה יש מאין, מובן לגמרי כי השילוב בין ביקוש גובר, היצע מוגבל והיעדר תוכניות מספקות להקצאת דיור לציבור החרדי, יוצר את הקרקע הפורייה המצמיחה את כניסתם של העסקנים הבלתי חוקיים לתמונה. לכן, מוסכם על כולנו, כי נדרשת תוכנית פעולה מקיפה מצידן של הממשלה והרשויות המקומיות בכדי לחולל את השינוי הנדרש.

אנחנו, אנשי נתיבות המשפט, מאמינים כי ישנם מספר צעדים הכרחיים בהם יש להתחיל ולנקוט, בכדי למגר את התופעה.

• תוכניות הסברה - נדרשת תוכנית לאומית להעלאת המודעות לחשיבות השמירה על חוקי המדינה בכלל ועל תקנות הבניה בפרט. תוכניות הפונות לילדים ונוער תאפשרנה להנחיל תרבות של שמירת חוק וחשיבות ההקפדה על הבטיחות כבר מגיל צעיר.

• אכיפה של חוקי הבניה - חובה על הרשויות להגביר את אכיפת הפיקוח באתרי בנייה בריכוזי האוכלוסייה החרדיים, ועליה לעשות זאת בהדרגה. ההדרגתיות תאפשר, מצד אחד, גיבוש תוכנית מסודרת שהיא ריאלית וישימה מבחינת הקצאת משאבים, ומצד שני - תמנע חיכוכים מול הציבור החרדי במקביל להגברת המודעות.

• גיבוש תוכנית תמריצים ממשלתית לעידוד בניה חוקית - הטבות מס בולטות לבעלי נכסים המשפצים או בונים את הנכס באופן חוקי תעודדנה את העמידה בתקני הבטיחות. אף מתן מענקים לרוכשי דירות חדשות המתמודדים עם קשיים כלכליים עשוי לסייע בעידוד רכישת דיור חוקי. 

• מתן סיוע במימון פיתוח התשתיות - אחד מהגורמים העיקריים לבניה בלתי מוסדרת / לא חוקית הן עלויות גבוהות של התשתיות. כתוצאה מכך, מבנים רבים נבנים ללא התשתיות המתאימות, מה שעלול, במקרים רבים, להוות סיכון ממשי לחיים. סבסוד ממשלתי למימון התשתיות יכול לסייע לצלוח משוכה זו.

אין כל ספק כי אחריות רצינית זו מוטלת, בראש ובראשונה, על כתפיהן של הממשלה ושל הרשויות המקומיות.

יחד עם זאת, אף על כתפינו, כתפי האנשים והמשפחות שבחברה החרדית (הראשונים לחוות את השלכות המצב, לטובה או לרעה) מוטלת אחריות חשובה לא פחות.

אנחנו, עמותת נתיבות המשפט, הגשנו מספר רב של בקשות למידע מול רשויות הרגולציה בתחום הבניה על מנת להתעדכן אודות צעדים הננקטים במטרה למנוע את סכנות הבניה הפיראטית במגזר החרדי. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולסייע לנו לקדם צעדים אלה, במטרה להפוך את העתיד לבטוח יותר עבור כולנו.