לא ויתר על זכותו: תושב בני ברק שחצרו ניזוקה כתוצאה מרשלנות של עבודות תברואה, פנה שוב ושוב לעירייה על מנת שזו תפעל לתיקון הנזק ומשלא נענה - הגיש תביעה לביה"ש לתביעות קטנות. בתום ההליך, תוקן הנזק
תושב בני ברק התלונן לעירייה כי עובדי התברואה בעיר, המפנים את פח הזבל ה'טמון' המוצב בצמוד לבניין מגוריו, עשו זאת בלא הזהירות הנדרשת ופגעו בגדר המפרידה בין חצרו הפרטית לרחוב וכן 'בפרגולה' המוצבת בחצר. לאחר שלא נענה כראוי על ידי העירייה - הוא פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ופתח בהליך משפטי שהוביל לכך שהעירייה החליטה להתייחס אליו - ולתקן את הנזק שנגרם לו על ידה.
על פי כתב התביעה שהגיש התושב בסיוע נתיבות המשפט, הדבר אירע פעמיים - כאשר בפעם הראשונה, הוא זכה למענה ראוי לפנייתו וללקיחת אחריות מצידה של העירייה, שפעלה לתיקון הנזק.
אולם בפעם השנייה, כפי שהוא מתאר בפנייה לעירייה ובכתב התביעה, הוא נתקל באטימות מוחלטת ותירוצים שונים. תחילה הוא פנה למוקד העירוני, לאחר מכן למחלקת התברואה ובהמשך למחלקה המשפטית של העירייה - אך לא זכה למענה ראוי לאף אחת מפניותיו.
כאמור, לאחר שלא זכה למענה ראוי, הוא הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, תביעה על סך 18 אלף ש"ח נגד העירייה.
בעירייה ביקשו מבית המשפט לדחות את התביעה. בפתח כתב ההגנה, טענו כי הנתבע מסתיר מידע חיוני מבית המשפט - והוא שהחברה הקבלנית הממונה על עבודות התברואה בעיר היא האחראית לנזק ולתיקונו ואף תיקנה את הנזק בפעם הקודמת שהוא אירע.
עוד טענה העירייה, כי התובע אינו בעל הזכויות היחיד במבנה שניזוק ומשכך הוא אינו זכאי להגיש את התביעה.
בנוסף טענה העירייה, כי הנזק הנטען תוקן והתובע לא נדרש לתשלום כלשהו וזו הסיבה לכך שאינו מציג קבלות בגין התיקון.
בתגובה לכתב ההגנה, טען התובע כי האחריות על פעילות ניקיון ומניעת מפגעים ברשות הרבים רובצת על העירייה באופן ישיר לפי כל דין.
הוא ציין, כי "היתה תקופה קצרה בה הנושא טופל במשנה מרץ על ידי מי מטעמה - של הנתבעת לתיקון מפגעי המקום, וכי יש לברך על כך ולהצר על הצורך בפנייה
לערכאות על מנת לממש זכות אזרחית ושירות המגיע לתושב".
הוא הציע כי העירייה תוודא את תיקון הנזקים והליקויים לשביעות רצונו ותפצה אותו, וכך יתייתר הצורך בהליך המשפטי.
בדיון שהתקיים, הוסיף התושב וטען כי בניגוד לטענת העירייה הנזק לשכנו אולי תוקן, אך אצלו הוא תוקן באופן חלקי בלבד.
נציג החברה הקבלנית המפעילה את שירותי התברואה, נכח בדיון וסיפר: "אני קצין רכב של החברה המפעילה את שירותי התברואה. אני מטפל בתאונות ובנזקים שנהגים שלנו עושים בערים. קיבלנו פנייה מעיריית בני ברק לגבי הארון שנפגע כתוצאה מפינוי של אשפה. יש לנו חולייה שמבצעת תיקונים, הגיעו אליו וביצעו תיקון לא לשביעות רצונו כך הוא טוען".
הוא הוסיף: "אחרי שנה קיבלנו אותה פנייה על אותה פגיעה. שלחתי לו בחצי שנה האחרונה קבלן חיצוני שייתן לו תיקון. הייתה סחבת של תגים וקורנה אבל בסוף הוא הגיע. עוד לא הגיעו למצב של עשייה. אני הייתי לפחות 4 פעמים בבית התובע. ראיתי את המצב וצילמתי. שלחתי קבלן חיצוני כדי שהאדון יצא מרוצה ללא הגבלת מחיר וזמן. נתתי הוראה כזאת. ואז הגיעה סחבת מצידו, 'אני לא יכול, תבואו מחר. אני לא מוצא אותו גוון קרמיקה' שהיתה לו. ניסינו למצוא גוונים, הצענו לו שיקנה ואנחנו נשלם והוא השיב בשלילה והתחמקויות מצידו. רדפנו הרבה כדי לתקן. עדכנו את העירייה בנושא וזה לא עלה בידינו. אותו קבלן הגיע והתקשר לתאם איתו ולתקן ונענה תמיד בסירוב והתחמקויות".
התובע השיב: "ראיתי אותו פעם. לפני כמה שנים הוא אכן תיקן אצלי לשביעות רצוני. הנזק חזר על עצמו והתחלתי - שוב לפנות ונתקלתי שלא ענו לטלפונים ובסוף שידכו לי קבלן. התביעה שלי לא החברה המפעילה אלא עם העירייה. אכן ביצעו לי תיקון ראשון שלא היה לשביעות רצוני, הקבלן השני שראה אמר 'ככה מתקנים'? הייתי צריך לחפש מרצפות שלא קיימים בשוק. הם שולחים אותי לך תחפש תתרוצץ, אני בלי רכב, שיביאו לי דוגמאות. אין לי זמן להתרוצץ. לא מצאתי, אם היה תיאום בואו נחפש ביחד. לא הציעו לי ושם זה נתקע. נמאס לי להתרוצץ ולהתקשר".
בתום הדיון, הוסכם בהמלצת בית המשפט, כי הצדדים יפגשו עם הקבלן החיצוני ויסכמו מה הנזק הטעון תיקון והזמן שיידרש לצורך ביצועו.
כחודש וחצי לאחר מכן הגיש התובע הודעת עדכון לבית המשפט, לפיה הנזק תוקן על ידי החברה המפעילה את שירותי התברואה.
מוטי לב, מנכ"ל נתיבות המשפט מסר: "התושב, שנפגע על ידי העירייה פנה אלינו וקיבל סיוע ללא תשלום באופן מקיף עד לקבלת פתרון. נמשיך לפעול למיצוי זכויותיו של הציבור החרדי".
בנתיבות המשפט קוראים לציבור להכיר את זכויותיו מול הרשויות ולעמוד עליהן עד למיצויין. נפגעתם? השמיעו קול. אל תוותרו על זכויותיכם.
Comments