חינוך לזכויות: מה מצב תנאי ההעסקה של עובדי הוראה בחינוך החרדי?

שכרם ותנאי העסקתם של עובדי ועובדות ההוראה בחינוך החרדי הוא אחד הנושאים הפחות מדוברים, אך יש להם השפעה ישירה על תנאי החיים של אלפי משפחות חרדיות. כמה משתכרים עובדות ועובדי הוראה חרדיים? מהם תנאי ההעסקה שלהם? הזכות לתנאי עבודה הוגנים. כתבה ראשונה בסדרה

אחד הסודות הגלויים במגזר החרדי הוא שכרם של אנשי הוראה חרדיים בכלל ואנשות הוראה חרדיות בפרט. מסתבר שכל השיח, המוצדק כשלעצמו, סביב תנאי השכר של אנשי הוראה בחינוך הממלכתי אינו מתקרב למה שמתחולל בתנאי השכר במערכת החינוך החרדית.

מסתבר שהממוצע של מורים במגזר החרדי הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר המורים בישראל, בייחוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. השכר השעתי של מורים חרדים נמוך בכמעט 50 אחוז מזה של מורים יהודים לא-חרדים. מורות חרדיות מרוויחות קרוב ל-25 אחוז פחות ממורות יהודיות לא-חרדיות.

שכר חודשי

ב-2015 פרסם הלמ“ס נתונים לגבי שכרם של עובדי הוראה (גננות, מורים ומנהלים) בשנים 2003- 2012, אחד הנתונים הבולטים הוא הפער המשמעותי בין שכרם של עובדי ההוראה החרדים לבין שכרם של שאר עובדי ההוראה בישראל. מורה בבית ספר יסודי במערכת החינוך החרדית מרוויח בממוצע 978,7 שקל, שכר הנמוך בכ-25 אחוז משכרם הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי. בחינוך העל-יסודי הפערים גדולים אף יותר, ועובד הוראה חרדי משתכר בממוצע כ-44 אחוז פחות ממקביליו בחינוך ממלכתי. נתונים אלה חלקיים ואינם משקפים במדוייק את השכר הממוצע במגזר, כיוון שהלמ“ס אינו מקבל דיווח על שכר המורים במוסדות פטור ואינו לוקח בחשבון מורים במשרות חלקיות (מצב שכיח בחינוך החרדי). עם זאת, הנתונים מצביעים על פערי שכר משמעותיים – ואילו היו משוקללות בהם משכורותיהם של כלל המורים במערכת החינוך החרדית, סביר להניח שהפער היה גדול אף יותר.

בסקר שקיימו הפעילות החברתיות החרדיות מיכל צ'רנוביצקי ודבורה פלמן בסיוע קרן ברל כצנלסון, מסתבר שבשנת 2018 דיווחו עובדי ועובדות הוראה על שכר של 1,000 עד 13,000 שקל ברוטו בחודש. בקרב נשים, המשכורות נעו בין 1,000 שקל ל-12,500 שקל; בקרב גברים, השכר נע בין 2,500 שקל ל-13,00 שקל. מבחינה של השכר הממוצע והשכר החציוני עולה כי הפער בין שכרם של נשים וגברים גדול בכל סוגי מוסדות החינוך, מלבד בתי הספר התיכוניים. חמישית מעובדות ההוראה שהשתתפו בסקר משתכרות פחות מ-3,500 שקל ברוטו בחודש, ו-40 אחוז מהן מרוויחות פחות מ-4,500 שקל.

רחל ט., מורה בבית ספר יסודי חרדי לבנות, מתארת את התסכול שלה: "יש לי חברה העובדת בחנות למכשירי כתיבה בשני שליש משרה, שזה די דומה להיקף השעות של העבודה שלי בהוראה, אם מחשבים את העובדה שאני עובדת שעות נוספות מהבית, ובפועל היא מרוויחה ב-10% יותר ממני בזמן שהיא לא נחשבת לעובדת עם הכשרה מקצועית, אלא היא פשוט מוכרת בקופה. אם זהו היחס למי שמחנכות את דור העתיד של הציבור החרדי אנחנו בבעיה".

השכר הממוצע במוסדות הפטור הוא הנמוך ביותר, אך שכר המינימום הנמוך ביותר מופיע ברשתות החינוך ובבתי הספר התיכוניים, ככל הנראה כיוון שמועסקות בהם נשים רבות בחלקי משרות. "מהסקר שערכנו עולה כי רוב המשרות החלקיות מוצעות בחינוך העצמאי ובמוסדות המוכש“רים", אומרת צ'רנוביצקי, "במוסדות הפטור כמעט ולא דווח על משרות חלקיות".

תנאי העסקה במערכת החינוך החרדית

העסקה לא ישירה – מורי קבלן: על פי הערכות עדכניות, לפחות,27,300 מורים – כל מורה חמישי – מועסקים כעובדי קבלן במערכת החינוך הממלכתי בישראל. העסקה קבלנית נוטה להיות נצלנית, ומלווה בפגיעה בתנאים הסוציאליים ובאי-יציבות תעסוקתית שפוגעת במורים, בתלמידים ובבתי הספר. נכון להיום, אלה הנתונים המדוייקים ביותר בנושא, המבוססים על הצלבת נתונים של משרד החינוך, הלמ“ס ומבקר המדינה – ובכל זאת מדובר בנתונים חלקיים, כיוון שאינם כוללים את מורי החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי. במגזר החרדי כלל עובדי ההוראה, מלבד מיעוט של 700 מורים ומורות המועסקים בזרם הממלכתי חרדי, הינם מורי קבלן. מורי קבלן הם כל מי שלא מועסק ישירות על ידי משרד החינוך או העירייה. שכרו של מורה בבית ספר בחינוך העצמאי, למשל, מתוקצב על ידי משרד החינוך – אך מועבר דרך רשת החינוך העצמאי, שהיא המעסיקה וזו שמעבירה את התלוש לעובד. זו העסקה באמצעות מתווך, ולא העסקה ישירה, ולכן תיחשב כאן להעסקה קבלנית.

התאגדות מורים במגזר החרדי

70 אחוז מהמורים במערכת החינוך הממלכתי מאוגדים ב“הסתדרות המורים“ או ב“ארגון המורים“. בחינוך החרדי, לעומת זאת, רק 3.0 אחוז מהעובדים מאוגדים, ועד לאחרונה כלל לא היה איגוד למורים חרדים. כיום נוצר שינוי מבורך: כ-800 מורות, גננות וסייעות במספר מוסדות חינוך מוכש“רים מאוגדות על ידי ההסתדרות, וכמה מאות עובדים נוספים נמצאים בתהליכי התאגדות. אליהם ניתן להוסיף את 700 המורות והמורים בזרם הממלכתי-חרדי, המאוגדים בארגוני מורים כמו שאר המורים בחינוך הממלכתי.

יש שיגידו שלמעשה קיימת התאגדות של מורים חרדים מזה שנים רבות. הם מתכוונים ככל הנראה ל"הסתדרות המורים של אגודת ישראל", המונה כ-10,000 מורים ומורות מבתי ספר של רשת החינוך העצמאי ומסמינרים חרדיים בירושלים ובבני ברק. אך מתברר שמלבד השם והתואר התאגשות אמיתית של עובדים לא באמת קיימת שם: ב-2007 קבע בית הדין לענייני עבודה כי הסתדרות המורים של אגודת ישראל אינה ארגון עובדים, אלא ארגון בלתי דמוקרטי אשר מתנהל ללא בחירות ופועל כ"ארגון מטעם" הנהלת רשת החינוך העצמאי. על אף פסיקת בית המשפט האגודה התנהלה באין מפריע, המשיכה לגבות דמי חברות בגובה חצי אחוז משכר הברוטו של המורים, ואף תוקצבה על ידי ממשרד החינוך בלא פחות מ-10 מיליון שקל בשנים 2010-2007 .מעדויות מורים עולה כי התמורה היחידה שקיבלו מהארגון היא שי שנתי לחג. לאחרונה, בעקבות מאבקי כוח פנימיים, חתמה שרת המשפטים איילת שקד על צו פירוק לארגון.

האם עובדי ועובדות הוראה חרדים זכאים לדמי הבראה? מה קורה עם ימי מחלה המגיעים לעובדים בחינוך החרדי? האם יש להם קרנות השתלמות? האם הם מקבלים דמי פנסיה כחוק? על אלה ועל עוד בפרק הבא בסדרה, בו נעסוק בזכויות ובתנאים הסוציאליים של עובדי ההוראה החרדים.

תמונות וגרפים מתוך:

החצר האחורית של החינוך בישראל מערכת החינוך החרדית תמונת מצב והמלצות מדיניות ינואר 2018 מיכל צ‘רנוביצקי ודבורה פלדמן עריכה: איילה פנייבסקי עיצוב: עדי רמות