50% מבקשות המידע לרשויות מקומיות חרדיות לא קיבלו מענה, לעומתם - 97% מהעתירות לבתי המשפט התקבלו

בשנת 2018, הרשויות המקומיות לא השיבו ללמעלה מ-50% מבקשות המידע שהוגשו להם. 97% מעתירות מידע כנגד רשויות התקבלו והרשויות חויבו על ידי בתי המשפט לספק את המידע | לפי סקר נתיבות המשפט - 89.4% מהציבור החרדי אינו מכיר את הפרוצדורה של הגשת בקשה למידע

ב-17/07/18 קיימה ועדת השקיפות של הכנסת, כנס שקיפות בהשתתפות היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, נציגי רשויות, נציגת משרד הפנים, עורכי דין, ארגונים חברתיים ועוד.

במהלך הכנס נאם מנכ"ל ארגון נתיבות המשפטי, מוטי לב והציג נקודת מבט אזרחית מהשטח, ההתייחסות נגעה לרשויות במגזר החרדי בהדגשת מאפיינים יחודיים במגזר המדגישים את הצורך המיוחד בנושא השקיפות ברשויות חרדיות ובכלל.

במהלך הכנס ציינו הדוברים נתונים בנושא בקשות חופש מידע, כך באופן כללי רשויות מקומיות לא השיבו השנה ללמעלה מ-50% מבקשות המידע שהוגשו להם וגם לאלו שהשיבו רק 8.7% השיבו תשובה מלאה, כך גם 97% מעתירות מידע כנגד רשויות התקבלו והרשויות חויבו על ידי בתי המשפט לספק את המידע.

כן התייחסו המשתתפים לצורך באכיפת החוק והגברת הרגלוציה והסנקציות כנגד רשויות המפרות את חובתם זו, וכן את הקשר הלכאורי שקיים בין חוסר שקיפות לשחיתות ברשויות המקומיות - בהקשר לכך הוזכר כי עשרות ראשי ערים הואשמו בפלילים בעשור האחרון.

מוטי לב נציג נתיבות המשפט הציג דוגמאות בנאומו מתוך שקף, בין הנתונים שהוצגו מספר בקשות המידע הנמוך והשואף לאפס ברשויות חרדיות גדולות בשנים האחרונות.

כך ציין את התרבות המיוחדת של המגזר החרדי והתלות המוגברת ברשות העירונית ובדגש על שירותים חיוניים כמו בריאות, חינוך וקהילה. מנגד התייחס מר לב לנגישות הנמוכה של התושבים לאמצעים טכנולוגיים ואחרים המקשים על החשיפה למידע ולמיצוי זכויות בכלל.

עוד הוצג בנאום, חוסר מענה טלפוני מצדם של ממוני המידע ברשויות חרדיות, כך הוצגה תשובתה של ממונת חופש המידע בעיריית בני ברק לדוגמא, מדוע לא פורסם דו"ח מידע לשנת 2017: "כנראה ששכחו".

מר לב הציע, לצד הפעולות הרגולטוריות והסנקציות כנגד הרשויות, לעודד ארגונים חברתיים הפועלים בנושא וכן ליזום קמפיינים ממומנים לעידוד אזרחים לקבלת מידע, מעורבות ושותפות בתהליכי קבלת החלטות ברשויות מקומיות.

דוגמאות נוספות שהציג מר לב בכנס הם מהנעשה בעיריית בית שמש, כך הציג מר לב כי לפי מדד השקיפות הבינלאומי שמפרסמת עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל (ע"ר) שהינה פעילות בת הפועלת במדינות רבות ברחבי העולם-עיריית בית שמש בולטת במיקום נמוך מאד ובאופן מתמשך ורצוף מידי שנה.

כך גם הוצגו תמונות ממפגעים ומטרדים עירוניים שלא נענו על ידי המוקד, ודווקא בקשת מידע בנושא על ידי תושבים נענתה ואכן התבררו תלונות רבות בנושא שהוגשו ולא טופלו.

מר לב מציין כי לצד חוסר המודעות של התושבים, רשויות חרדיות רבות מזלזלות בנושא השקיפות, וכי דווקא במגזר החרדי חובה כפולה על משרתי הציבורי שאמונים להיות שלוחי הציבור לעמוד בחובות השקיפות והנאמנות לציבור החרדי.

לב ציין כי "העדרה של שקיפות מהווה קרקע פורייה למעשי שחיתות אפשריים. דווקא שקיפות ומענה לציבור מגדילים את האמון של התושבים ברשויות".

הסקר מצא: הציבור החרדי אינו מודע לזכויותיו

בסקר שערך מכון "אסקריא" עבור "נתיבות המשפט", נמצא כי נכון לשנת 2018 - 89.4% מהציבור החרדי אינו מכיר את הפרוצדורה של הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע.

בקרב אברכי הכוללים, הנתון אף גבוה יותר ועומד על 92.7% שאינם מכירים את האפשרות להגשת בקשה למידע, אל מול 86% מציבור החרדים העובדים שאף הם אינם מכירים.

בסקר נבדק עוד, האם הציבור מודע לכך שלנציבות תלונות הציבור סמכות לסייע בהתנהלות מול הרשויות. על כך השיבו 55.2% מהנשאלים, שהם למעלה ממחצית - כי לא ידעו זאת.

בנוסף, 60% מהנשאלים השיבו כי לא ידעו כי במידה והרשות לא מתנהלת לשביעות רצון התושב, ישנה אפשרות לפנות למבקר העירייה.

עוד נמצא, כי 65.7% מהציבור החרדי אינו מכיר את ההליך של הגשת תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות, בקרב אברכי הכוללים הנתון אף גבוה יותר ועומד על 72.6% שאינם מכירים את ההליך.

בבדיקה לפי אזורי מגורים נמצא, כי העיר בני ברק נמצאת במקום הנמוך ביותר (11%) ביחס להיכרות התושבים עם ההליך להגשת תביעה קטנה, אל מול נתניה שנמצאת במקום הראשון עם 76% היכרות עם ההליך.

ארגון נתיבות המשפט שם לו למטרה לפעול על מנת להנגיש לציבור החרדי את זכויותיו ולסייע לו למצות אותן, במסגרת הפעילות מפרסם הארגון חומרי הסברה והדרכה בדבר זכויות האזרח במדינה דמוקרטית, ובכללם הזכות לפנות, הזכות למידע, הזכות לזכויות, הזכות לפיצוי, הזכות לתברואה, הזכות לבטיחות ועוד.

לצד פעילות הסברה ענפה, מסייע הארגון בפועל לאזרחים חרדים רבים לממש את זכויותיהם, בתחומים שונים, בין היתר באמצעות סיוע בהגשת פניות לרשויות השונות, תביעות ועתירות בבתי משפט וניהול קמפיינים ומאבקים ציבוריים עד למיצוי הזכויות.

במסגרת הפעילות, הארגון מלווה את המאבק לפתיחת הצהרונים בערים החרדיות ולגביית דמי השתתפות הוגנים כדין, הארגון פועל להסדרת מתקני החשמל בערים החרדיות בצורה בטוחה וכן להסדרת העסקת עובדי הוראה במוסדות החינוך החרדיים המחזיקים באישור משטרה על היעדר עבירות פליליות. הארגון אף פרסם תחקיר על אופן הניהול הבלתי תקין של שירותי הדת בעיר מודיעין עילית ועוד.