הזכות לתקשורת - הזכות להיות מוגבלים בטלפון כשר מול הזכות לבחירה: איזו זכות גוברת?

שמואל הירש

במפלגות החרדיות מנסים למנוע את יוזמת משרד התקשורת לביטול הקומה הכשרה באמצעות חוק עוקף. עסקנים חרדים טוענים שלרוצים להגביל את עצמם בשירותי תקשורת יש זכות להיות מוגבלים. ומה עם זכותם של חרדים שרוצים לבחור בעצמם איך להשתמש בתקשורת?

דומה כי סאגת הרפורמה של משרד התקשורת בניוד בקומת המספרים הכשרים לא תסתיים עד שזו תחל בפועל, לפני חודש אב. כעת מתפרסם כי בעקבות הודעת שר התקשורת יועז הנדל על ביטול ההגבלה של 'הקומה הכשרה' בטלפונים הניידים, הנחה יו"ר ש"ס אריה דרעי את ח"כ משה ארבל להניח הצעת חוק "הגנת החירות בטלפונים" לביטול התערבותו של שר התקשורת בתחום הרגיש.

עסקנים חרדים הסבירו כי נושא הקומה הכשרה בטלפונים הניידים הוא "בציפור נפשו של ציבור גדול, המקפיד להתנזר מתכנים שאינם לרוחו". לדבריהם "גדולי תורה, רבנים ואדמו"רים מחלו על כבודם ועלו ללשכתו של שר התקשורת כדי להתחנן על נפש הציבור, אבל הוא ביהירותו זלזל בהם והחליט בשרירות לב להרוס חומת הגנה שנבנתה בעמל רב", הוסיפו.

ע''פ יוזמי החוק, "הצעת החוק שתונח עם פתיחת מושב הקיץ נועדה להגן על החירות הנתונה בידי כל אדם להגביל מרצונו את שירותי התקשורת שהוא עושה בהם שימוש ולהגן על 'הקומה הכשרה' שהוקמה מבחירה ומרצון של מאות אלפי צרכנים, וביטולה על ידי שר התקשורת הוא פגיעה חמורה בחופש הפרט וניסיון בוטה לכפות ערכים זרים על ציבור גדול".

אלא שלא ברור אם כל החרדים מסכימים עם הטענה שכל הציבור החרדי רוצה שיגבילו אותו בשירותי תקשורת בלא להותיר לו כל בחירה. יעקב וילנר, אברך חרדי העוסק בראיית חשבון מסביר את העמדה של אלה המתנגדים למגבלה של הקומה הכשרה: "אני מגדיר את עצמי כחרדי לכל דבר, ילדיי לומדים במוסדות חינוך חרדיים וזוהי הזהות שלי ויש לי טלפון 'חכם' הכולל תוכנת סינון שהתקנתי ביוזמתי ומרצוני החופשי, כי כך אני מאמין", הוא אומר, "אבל אני חושב שהגבלה שרירותית של קווי הטלפון מבלי להשאיר בחירה לאדם כיצד ואיך להגביל את עצמו חוטא למושג ההלכתי של בחירה ופוגע בעומק הרעיון של עבודת ה' מאהבה", הוא טוען, "מה גם שלפי החוק החדש של משרד התקשורת, ההגבלה הגורפת בניוד בקומה הכשרה תישאר על כנה עד גיל שמונה עשרה, כך שאין חשש לפגיעה בחינוך הטהור של ילדי תשב''ר".

יעקב מדבר על זכות הבחירה כעיקרון הלכתי. ומהו אותו עיקרון? עיקרון הבחירה החופשית נחשב לעיקרון מרכזי ביהדות, והוא גם מרכזי ברעיון התשובה, על פי נביאי ישראל: האדם בוחר כרצונו לעשות הרע או הטוב, הוא יכול לחזור בו ממעשיו הרעים, להשתחרר מעברו, ממנהגיו ומהרגליו, ולהשתנות לגמרי – האדם אחראי על מעשיו.

חז"ל אישרו את מושג הרצון החופשי שבמקרא: "הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לג, ע"ב) וכן: "הכל צפוי, והרשות [לאדם לפעול לפי רצונו] נתונה" (משנה, פרקי אבות פרק ג, משנה טו).

הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה: "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך…, ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו – כפי מעשיו: אם טוב ואם רע!" (הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ה).

ככל שאנו מדברים על אנשים בוגרים, מעל גיל י"ח, עליהם לא חלה חובת חינוך על איש, אנו מצפים מהם לבחור בעצמם ולהחליט אם הם נשארים ב'קומה הכשרה' ולא מחליפים את הטלפון הכשר אשר ברשותם ב"מכשיר חכם".

הרעיון ליטול מאנשים בוגרים העומדים על דעתם את הבחירה החופשית ולבטל עברם את האפשרות להחליט כלפי שמיא כיצד ואיך הם בוחרים לצרוך ולהשתמש תקשורת, כמוה כקשירת אדם בשלשלאות לכיסא מתוך כוונה להגביל אותו מאכילת מזון לא כשר. ברור שאותו אדם יימנע מאכילת מזון לא כשר, אבל זה קרה מאונס ולא מבחירה. האם זהו רצון הבורא? עבד ה' חופשי לבדו, אומר רבי יהודה הלוי. הבה נשמור עליו כך.