top of page

הזכות לסביבה בטוחה

מה קורה כששכונה חרדית אינה מתוכננת כראוי והתשתיות שלה קורסות? סיפורה של שכונה חרדית שנבנתה בחטף יכול ללמד אותנו שסוף מעשה במחשבה תחילה ושעתיד סביבת המגורים שלנו בידינו

סיפורה של שכונת רמה ג' בעיר בית שמש יכול לשמש כדוגמה חיה למה שקורה כששכונה חרדית נבנית בכל הכוח, ללא מעצרוים וללא בחינה מדוקדת ותוכניות ליום שאחרי, כלומר ליום בו תתאכלס השכונה באנשים חיים.

למי שלא מכיר את ההשתלשלות של בניית השכונה החרדית הגדולה בדרום - מערב העיר בית שמש, נזכיר שסביב בנייתה התחוללו מאבקים אשר נסובו סביב זהותה העתידית של שכונת רמה ג': שכונה חרדית או שכונה כלל ישראלית. פוליטיקאים חרדים, הנמנים על העסקונה המקומית, התגייסו במלוא מרצם להסב את ייעוד השכונה לטריטוריה חרדית מובהקת ובד בבד עמלו על הוספת יחידות דיור רבות ככל האפשר לשכונה, כך שכולם יהיו מרוצים: גם הקבלנים וגם רוכשים חרדים פוטנציאליים המתעניינים בשכונה וגם הציבור שיוכל לומר שהנה מצאנו פיתרון ראוי למצוקת הדיור במגזר. נשמע טוב, לא כך?


אלא שתושבים בעיר ואנשי מקצוע התריעו שבניה מסיבית של יחידות דיור בשכונה, ללא בקרה וללא מגבלה, תבוא בהכרח על חשבון צרכים אחרים, חלקם קריטיים, של תושבי השכונה. בין היתר, ציפוף בניה, קיצוץ מסיבי בשטחים הירוקים ותשתיות מים וביוב מוגבלות, אשר אינן עונות על הצרכים של מסה אדירה של תושבים.


הסוף ידוע: הלחצים הפוליטיים של העסקנים ניצחו, השכונה הפכה לאקס טריטוריה חרדית, כמות הדירות שנוספו לתוכנית המקורית היתה עצומה וחסרת פרופורציות ביחס לקיבולת של התשתיות בשכונה. ומי ששילמו את המחיר אלה התושבים החרדיים שהגיעו להתגורר בשכונה החדשה שתפסה את הכותרות. מלבד הדילול בשטחים פתוחים, הצפיפות גרמה למחסור בשטחים ירוקים, בגינות ופארקים ולמחסור במבני ציבור עבור תושבי השכונה, כמו מוסדות חינוך ובתי כנסת, מחסור אשר גרם למצוקה ולמתחים וחיכוכים בשכונה. תשתיות הביוב קרסו וברבים מבנייני המגורים בשכונה הביוב עלה על גדותיו ואנשי אינסטלציה זכו למקור פרנסה לא מבוטל שלא ייבש (תרתי משמע) עוד שנים רבות.


אלא שכאן לא מסתיים הסיפור. כעבור מספר שנים הגיעה עת פקודה ובעיר בית שמש נערכו בחירות מוניציפליות. רבים מתושבי השכונה הממורמרים על מצב התשתיות בעיר החליטו שהגיעה העת לבוא חשבון עם הנהגת העירייה וקולותיהם של אותם חרדים מתוסכלים, שבחרו לא להשלים עם המציאות, העניקו סיוע מכריע לחילופי השלטון בעירייה, גם אם המשמעות היא ראש עיר שאינו חרדי.


סיפור זה יכול להוות דוגמה, הן לטוב והן למוטב, לתוצאות של הזנחה וחוסר מודעות והכרה בזכויותיהם של התושבים של השכונה. אך לא צריך להיות מנגנון של עירייה כדי לייצר מפגעים סביבתיים, גם אנשים פרטיים יכולים ליצור מפגעים סביבתיים ולפגוע באיכות חייהם של תושבים עד כדי סיכון חייהם ובריאותם. אך לצד מפגעים מעשי ידי אנשים פרטיים, התפקיד של טיפוח ושיפור פני הוא בידי העיריה והמשרד לאיכות הסביבה, בו פועל אגף שתפקידו לדאוג לתברואה בשכונות השונות.


מפגעים סביבתיים ותברואתיים, כמו תשתיות לקויות, פסולת בניה או אשפה שאינה מפונית, למרבה הצער אינם מראה נדיר בשכונות חרדיות. עבור תושבים רבים באותן שכונות מפגעים אלו שקופים ובלתי נראים, והנטיה שלהם היא להתעלם מהמחזות. אך התדרדרות בתברואה ובבטיחות של הסביבה עלולה לעלות בבריאותם ואף בחייהם של אנשים. בכל העולם מחקרים וסטטיסטיקות מראים שקיים קשר ישיר בין מצב התשתיות בסביבה לאחוזי תחלואה ותמותה.


שכונה שאינה בנויה כראוי עלולה להוות סיכון לבריאותם ולחייהם של תושבים המתגוררים בה ולמתהלכים בדרכיה. התקלות יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון צורות: החל ממרצפות במדרכות שאינן במקומן, עמודי חשמל פתוחים עם חוטי חשמל בולטים, תשתיות לקויות המובילות להצפות של מי שופכין ועוד, כמו במקרה שהבאנו.


עד כה הזכרנו את הנזקים והסיכונים הפיזיים שבמפגעים סביבתיים. אך בל נשכח את ההשלכות הרוחניות והנפשיות על אדם אשר מתגורר בשכונה שהחזות שלה אינה מלבבת והתקלות והמכשולים מזדקרים בה מכל פינה. אדם המתגורר בסביבה שאינה נקיה ואינה בטוחה אינו יכול לזכות בישוב הדעת ובנקיות הדעת. וכמובן ההיפך ומידה טובה מרובה: שכונה נאה וכלים נאים ומתוקנים מרחיבין דעתו של האדם.


כל שכונה בישראל זכאית לסטנדרטים אחידים וסבירים של איכות חיים והגנה מפני מפגעים סביבתיים ותברואתיים. הן כבני אדם, הן כיהודים החיים בארצם והן כאזרחים משלמי מיסים. ככל שתהיו מעורבים ואכפתיים ביחס לסביבת מגוריכם, כך תגבר איכות החיים והבטיחות באזור מגוריכם.


18 צפיות

Comments


bottom of page