הזכות לפיצוי- החובה להרתיע

ישנן לא מעט סיבות טובות לחוסר אמון ברשויות החוק, אבל הצורך שלנו להשיג פיצויים ממי שפגע וליצור הרתעה בעתיד גובר על כל שיקול. גם לאזרח החרדי יש זכויות.

בגמרא שנינו שאדם מועד לעולם, בין בשוגג ובין ברצון. מסכתות שלמות עוסקות בנזיקין ובפיצויים בעקבותיהם. בחיי היומיום כולנו חשופים לנזקים שונים, אם זה מיחידים ואם זה מגופים ציבוריים, ממשלתיים או כלכליים. פעמים רבות אנו זכאים לפיצויים ולהליך משפטי המתחייב מזה, בין בדיני תורה ובין בחוקי המדינה, כמובן ע''פ היתר מורי הוראה.

מתוך מטרה ולמנוע ולצמצם את הפגיעות באדם וברכוש, או עכ''פ להסדיר את המציאות של חיינו, נחקק חוק הקובע זכות לפיצוי במקרה של היזק בידי אדם פרטי או מוסד ציבורי מתוך הבנה שעליו לשאת באחריות על ידי ענישה או פיצוי של הגוף או האדם הנפגע. פגיעה באדם או ברכושו יכולה להתרחש באופנים רבים ומגווונים: היזק לגוף, היזק לנפש, היזק לרכוש, היזק ראיה, היזק לשמו הטוב של אדם ועוד כהנה.

החוק מכיר בצורך ליצור מנגנוני פיצוי לאדם הנפגע שאלמלא כן אנו עלולים למצוא עצמנו בחברה בה כל דאלים גבר, חברה בה זכויותיו של הזולת נרמסות. וכפי שאמרו חז''ל בעניין הזהירות בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. לשם כך נחקקה הזכות לפיצוי להגן על האזרח הפגוע ולספק ביטחון לכל שאר האזרחים על בסיס ההבנה שהמדינה לא תעבור לסדר היום במקרה של מקרים של נזק ופגיעה, כאשר לנפגע יש את הזכות להגן על עצמו ולדרוש פיצוי על הנזק ועל עוגמת הנפש נגרמה לו.

רבים מקרב ציבור שמורי תו''מ אינם רואים כל תכלית בתביעה לפיצוי, במקרה של נזק, באמצעות רשויות החוק. אלה ושכמותם תוהים מה התכלית בתביעה שכזו. רבות מהטענות המפקפקות באפשרות לתבוע פיצויים באמצעות המדינה, מתבססות על חוסר אמון במדינה החילונית ובמוסדותיה. אחרים מונעים מחשיבה אמונית שכל מה דעביד לטב עביד והנזק שנעשה הוא ממילא רצון ההשגחה.

אלו ואלו צודקים, אך כנגד זה ישנו נימוק כבד משקל מדוע בכל זאת על הצד הנפגע, בידי גוף ציבורי או פרטי, ללכת ולרתום את החוק לצורך פיצויים: תביעה לפיצויים מבטיחה הרתעה בעתיד של גורמים העלולים לפגוע ולהזיק לאחרים, כך שהצד הפוגע יחשוש לבצע שוב את מעשהו, מתוך הבנה שיש מחיר למעשיו וגם אחרים ילמדו שיש מחיר לפגיעה בזולת.

זה יכול להיות שוטר שסרח והכה אדם מזדמן על לא עוול בכפו וזה יכול להיות אדם שפרסם השמצות חסרות שחר עד רעהו וגרם לו נזק חמור לשמו הטוב, או נותן שירות שדיבר אל צרכן באופן גזעני ומשפיל או הפלה אותו לרעה, או אדם שהטריד מינית, מעסיק שפיטר עובד/ת באופן לא חוקי, אדם שפגע בזכויות יוצרים ודוגמאות לא חסרות. לא כל התביעות מעידות בהכרח על נזק ממשי, אך לעיתים עצם המעשה מהווה עילה לתביעה. הצד השווה של המקרים השונים שתביעה נגד אלה שביצעו את המעשים תרתיע אותם ואת אחרים מלבצע מעשים דומים. כך שהציבור כולו ייצא נשכר בזכות אותו תובע או תובעת.

סיכומו של דבר: לכל אחד ואחת קיימת הזכות לפיצוי במידה ונגרם להם נזק כלשהו. את התביעה ניתן להגיש בבית המשפט לתביעות קטנות ולקבל מהם את הדרישה למילוי זכויותך. ולא לחינם אמרו חז''ל על דיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע. אל תוותרו על זכויותיכם!